| קוראים בתורה בפרשת "כי תוליד בנים ובני בנים" | תענית זאת היא החמורה מבין על ומתאבלים בה על אסונות שונים שאירעו ל לאורך הדורות, בדגש על אסונות שהתחוללו סמוך ליום |
|---|---|
| על הניתוק הגדול של עם ישראל מארצו, נחלתו השלמה, על הניתוק הגדול בין עם ישראל לד' אלקיו | בפני המטבע דיוקן של אדריאנוס |
| בקהילות ספרדיות רבות נהוג לתרגם את ההפטרה לשפה המדוברת , ועוד , ואילו התימנים מתרגמים אותה ל | אך ההבדלה על הכוס כמובן איננה אפשרית |
|---|---|
| ביחס למיקום אמירת הקינות ישנה מחלוקת: לפי מנהג רוב קהילות הספרדים וכן במנהג ותימן אומרים את הקינות מיד לאחר החזרה לפני אצל התימנים אומרים תחנון לפני הקינות | יהודי תימן אף מוסיפים את |
פרצו כנחל ברחובות, והכו בחרב את כל הנופל בידם, והמיתו אנשים לאין־מספר, ושרפו את הבתים באש על הנמלטים בתוכם.
| בתשעה באב נאסר לימוד תורה | בקרב יהודי אשכנז נוהגים רבים לאכול סעודה רגילה קודם לצום, ומעט קודם לכניסת הצום לאכול סעודת מפסקת סמלית, לפי דיניה |
|---|---|
| הא כיצד: בשבעה נכנסו נכרים להיכל, ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני, ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו | והיום נהוג בכל קהילות לומר את הקינות אחרי חזרת הש"ץ אלא שבקצת קהילות עדיין אומרים את הקרובה במקומה המקורי |
השוני בין שני הצומות מצוי בחומרת האיסור, כך שבעוד יום כיפור נוהג מדאורייתא, תשעה באב נוהג מדרבנן.
12