מעט המקורות המתייחסים לקהילות יהודיות באזור טרם ההגירה האשכנזית, מגיעים ברובם המוחלט מאתיים-שלוש מאות שנה לאחר קריסת הממלכה, בסמיכות ובמהלך תקופת הכיבושים של דוכסות ליטא באזור, ובשטחים שעליהם השתלטה דוכסות זו שרובם המוחלט מחוץ לשטחים בהם הכוזרים שלטו | בדיקה אחרונה ב-4 בספטמבר 2013 |
---|---|
בארצות אלו, רק חסידים מובהקים או משפחות עם מסורת חסידית חזקה החזיקו ב, וכל השאר התפללו מסידורים בנוסח אשכנז | יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ |
Unless otherwise indicated, the license under which all content is shared on this site is the license.
הרב טוען שיוצאי אשכנז גרמניה בארץ ישראל לא קיבלו מנהגים אלו, ועל פי הוראתו, הוקמו בשנים האחרונות כמה מניינים בארץ לפי נוסח אשכנז הישן | לפי פיוטים וקינות שנכתבו בתקופה זו, היישובים הללו נחשבו בעיני היהודים כ"מרכזי תורה" ו"ערי ישראל", וכונו לעיתים "ירושלים" |
---|---|
ביבליוגרפיה: כותר: קידוש השם במאות הי"א והי"ב: בין אשכנז לארצות האסלאם: ה | באשכנז הקדומה תפסה האגדה מקום חשוב, הן בעיסוק בה והן בראייתה כמקור מקודש ומחייב ככל מקור הלכתי אחר, שמקורה באותם חכמים שפסקי ההלכה שלהם בתלמוד נתפסו כמקודשים ומחייבים |
הרב הראשון הידוע בין חכמי אשכנז הוא רבי בן רבי מאיר, אשר חי בסוף תקופת הגאונים.
15