| כיוצא בזה, למה בדיוק הוא התכוון כאשר הבטיח באיגרתו לנוצרים של סלוניקי, יוון, בשנת 52 , כי "חמת אלוהים תישפך" על היהודים? וְאֶת כָּל קְצוֹת הַצְּלָעוֹת תִּקֵּן, אִגֵּד אוֹתָן אַחַת אֶחָת, כְּבָר נָכוֹנוּ צַלְעוֹתֶיהָ, אִשָּׁה לַאֲחוֹתָהּ אִגֵּד — חָסְרוּ לוֹ אַַךְ שָׁלֹשׁ מִלִּים, חָסְרוּ שְׁלֹשָׁה מַאֲמָרוֹת: לַעֲשׂוֹת לַסִּירָה תָּרְנָהּ, קוֹרַת-קַרְקַע הָאֳנִיָּה וְשַׁכְלֵל שְׂפוֹת-הַסִּירָה סָבִיב | וְהִתְחַלְתִּי קוֹפְאָה, קוֹפְאָה — אָז בְּשִׁבְתִּי שָׁם בּוֹדֵדָה, שׁוֹהָה שָׁם עַל-יַד הַכֹּתֶל אֵצֶל פֶּתַח בֵּית בַּעֲלִי |
|---|---|
| אַךְ מֵהֶם אֵינֶנִּי נוֹפֵל וּבִמְבוּכָה גַּם לֹא בָּאתִי, חִישׁ הָיִיתִי קוֹסֵם, כַּשָּׁף, וָאַתְחִילָה בְּהַשְׁבָּעוֹת, שַׁרְתִּי שִׁיר וְאֶת הָאַשָּׁפִים גַּם גֵּרַשְׁתִּי אֶל מֵי-תָחַת | הא הספיק הרבה מאוד ב-30 השנים ההן |
| אֵשֶׁת-אִישׁ נִכְנַסְתִּי בָּיְתָה, הֱבִיאוּנִי אֶל חֲמוֹתִי | שָׁאֲלָה אֶת פִּי הַשֶּׁמֶשׁ: "שִׁמְשִׁי, אֲשֶׁר בָּרָא עֶלְיוֹן, הֲרָאִיתָ אֶת מַחְמַדִּי, אֶת תַּפּוּחִי-פָז חָזִיתָ, מִשְׁעַן-כַּסְפִּי שֶׁאָהָבְתִּי? כִּי מִכָּאן אַתְּ הוֹלְכָה, פֶּרַח, לַמֶּרְחַקִּים, דֻּבְדְּבָנִי, תֵּלְכִי לָךְ, מִטְפַּחַת בְּרֻדָּה, תֵּצְאִי, מַטְלִית שֶׁל קְטִיפָה, מִן הַבַּיִת רַב הַשֶּׁבַח, מִמִּשְׁכָּנֵךְ זֶה הַמְפֹאָר, אֶל בֵּית נָכְרִי אַתְּ הוֹלֶכֶת, לְמִשְׁכַּן זָרִים אַתְּ נִכְנֶסֶת |
|---|---|
| שאול בא מן העיר תרסוס שבאסיה הקטנה ליד אדאנה, טורקיה, של ימינו | אֶל הַכְּפָר קִילִיקִי יָרְדָה, אֶל הַכְּפָר, אֶל שַׁעַר-זָרִים, שָׁם תְּחוֹלֵלְנָה הָעֲלָמוֹת, שָׁם תִּשְׂחַקְנָה הַיְפֵיפִיּוֹת |
| לָקְחָה אִמּוֹ אֶת הַמַּגּוֹב, אֲשֶׁר לוֹ חַדּוּדֵי-בַרְזֶל, גָּרְפָה בּוֹ בְּתוֹךְ הַמַּיִם | עַל הַסַּפְסָל שָׁכַב אָחִי, מִתְמַתֵּחַ לְיַד הַתַּנּוּר, עַל צַוָּארוֹ טֶפַח פִּיחַ |
|---|---|
| הָיָה פּוֹרֵשׂ מֵאָה רְשָׁתוֹת עַל הַמִּפְרָץ בְּטוּאוֹנֶלָה, פֵּרְשָׂן לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ, פָּרַשׂ פַּחִים בַּאֲלַכְסוֹן לִגְדֹּר דֶרֶךְ וֵינֵמֵינֶן, לִגְדֹּר בַּעֲדוֹ הַדֶּרֶךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו עַל הָאָרֶץ, וְנִשְׁאַר בְּמִשְׁכְּנוֹת טוּאוֹנֶלָה וַיִּהְיֶה בְּאָהֳלֵי מָנָלָה | הַמַּטְאֲטֵא בְּבֵית-שֶׁחְיֵךְ וּבְתוֹךְ פִּיךְ הַקֵּיסָם דּוֹלֵק, כָּךְ נִכְנַסְתְּ — וְאַתְּ הָרְבִיעִית |
אֵיךְ אֶנָּקֵם מִן הָאִשָּׁה, וְנָקַמְתִּי אֶת הַלַּעַג וְנָקַמְתִּי לֶחֶם-פְּסָלְתִּי אָפְתָה אוֹתוֹ הַמִּרְשָׁעַת? אַךְ עַל זֶה לֹא הִצְטַעַרְתִּי, אֶחְיֶה גַּם בְּכָךְ, אָמַרְתִּי, אַךְ חִכִּיתִי כִּי אִכָּבֵד, טוֹבָה לִי חִפַּשְׂתִּי אֶצְלָם.
8