| הרב לא קונה חמץ מהציבור, הוא מקבל שליחות והרשאה למכור חמץ בתור שליח | ואכן, חלק מהפוסקים היום סבורים שקמח רגיל נחשב חמץ ומי שנמנע מלמכור חמץ גמור בפסח, גם קמח לא ימכור אלא יבער אותו לפני הפסח |
|---|---|
| מי שנוהג לא למכור חמץ אין לו למכור גם את הקמח אלא יש לו לאכלו לפני הפסח או לתתו במתנה גמורה לאינו יהודי שייקח אתו את הקמח | למכור או לזרוק את הקמח? כיון שאיסור החמץ חמור ביותר, הכל מדקדקין למכור את החמץ, אפילו אם אין ברשותם חמץ ממש, שמא, חלילה, אבד ברשותם חמץ, שאין יודעים עליו, או מצוי בין התרופות והמשקאות שבבית |
מהו חמץ כל אחד מחמשת מיני דגן חיטה, כוסמין, שעורה, שיבולת שועל,שיפון שבא במגע עם מים, לאחר שנתלש מן הקרקע ושהה מעל שמונה עשרה דקות ללא לישה.
7| כדאי בכל זאת לא למכור את הכל אלא להשאיר חדר כלשהו שמשתמשים בו עם חמץ במשך השנה ואותו לבדוק ולקיים שם את מצוות הבדיקה | לסיכום זה כשר למהדרין מן המהדרין |
|---|---|
| גם מי שמוכר את הבית, יכול להיכנס בשעת הצורך לבית גם במהלך החג אם נשארו בבית דברי חמץ שנמכרו לגוי, יש צורך בזהירות מיוחדת כשמסתובבים שם! אך בשל תהליך ייצור הקמח, מעמדו לגבי פסח שנוי במחלוקת בין פוסקי ההלכה בדורנו | אולם, בתקופת הגאונים אסרו לתיתת חיטים לפסח משום שלא היו בקיאין בשיטת הלתיתה שהייתה נהוגה בזמן הגמרא, וחששו שהחיטים יחמיצו |
| ובכל זאת, בגלל חומרת איסור חמץ בפסח והחשש שאולי המכירה אינה מושלמת, רבים נוהגים למכור רק מוצרים שיש בהם תערובת חמץ שאסור מדרבנן, ולא חמץ גמור שאסור מן התורה | חמץ זה מוגדר כ"חמץ שעבר עליו הפסח" |
|---|---|
| גם המאכלים והמשקאות הנעשים ממינים אלה בירה, שמרים, ויסקי, עוגיות, ופלים וכו' הם חמץ | קמח רגיל נעשה מחיטים שלתתו אותן במים לפני הטחינה |