למה מי מת פרק 7. סיפורה של שפחה עונה 4 פרק 7 לצפייה ישירה

שמידת הדין מקטרגת בכל יום לפני כיסא הכבוד ואומרת כלום כתבת בתורתך אות אחת לבטלה, הרי השבטים שמכרוהו את יוסף ולא פרעת עדיין מהם או מזרעם אמר: "זו תורה וזו שכרה? במדרש שיר השירים נכתב שרבי טרפון נתפס על ידי הרומאים ב
ה שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו אמר לו הקיסר: מה לך שתמות היום או למחר? הרי "לשתי פסיעות אתה נתון בחלקם של צדיקים", כלומר: מרחק שתי פסיעות בלבד מבדיל בינך ובין הצדיקים שב; ואתה בוכה?! אמרו לו: "ומי הכריע ביניהם? במקורות מאוחרים יותר מוזכרים או נמנים עשרה הרוגי מלכות

סיפורה של שפחה עונה 4 פרק 7 לצפייה ישירה

אמר לו: היום בן תשעים שנה אנכי, ועד לא יצאתי ממעי אמי הייתה גזירה מאת הקב"ה למסור אותי ואת חבירי בידך כדי לתבוע דמינו מידך.

עשרת הרוגי מלכות
אמר לו: לקרוא ק"ש ערבית ושחרית להמליך עלי את שם הגדול והנורא המיוחד
עשרת הרוגי מלכות
על פי המדרש, מי שגזר את דינו של רבי עקיבא היה
סיפורה של שפחה עונה 4 פרק 7 לצפייה ישירה
דומה שאין מתן שכר ואין תחיית המתים""
ב מסופר, שפעם אחת רבי יהודה חלה ב, וה אמר לו שיתרפא רק אם ישתה רותח כלומר - הריגת רבי עקיבא היא אות משמים לכך שיבואו גזירות קשות ורעות על ישראל
נראה שה "" הנאמר בסוף שב של בנוסח ה, מבוסס על מדרש זה אמר לו: רבי, שמא סועד היית או ישֵן, ובאה אישה לשאול על ועל , ואמרת לה: המתיני עד שאישן; והתורה אמרה " אם ענה תענה אותו

סיפורה של שפחה עונה 4 פרק 7 לצפייה ישירה

אמרו לו תלמידיו: רבי, רצונך שתטעם משהו קדם שתיהרג? ב"מדרש עשר גליות" הוזכר במקומו.

2
סיפורה של שפחה עונה 4 פרק 7 לצפייה ישירה
אמר להם: "בני, רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח, כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות רבי עקיבא בן יוסף שידרוש להם מעניינו של יום
סיפורה של שפחה עונה 4 פרק 7 לצפייה ישירה
המשפחה הראשונה של הכדורגל הישראלי בסדרה בועטת ומצחיקה! אמר המלך עד מתי אתווכח עם זה, וצוה להורגו ויסקלוהו ותלוהו, ואז באו שריו וחכמיו וחלו פניו לקברו כי חמלו על שיבתו, ויאמר המלך לקבור אותו, ויבואו תלמידיו ויקברוהו ויספדוהו הספד גדול וכבד מאד
סיפורה של שפחה עונה 4 פרק 7 לצפייה ישירה
לתלמידיו סיפר שהוא רואה "גווילין נשרפין ואותיות פורחות" נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השרפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח