| הנפש הזאת היא מקור הדעת, והיא טהורה וזכה; והבורא קושרה בגוף אשר חשקו רב, לנסות אם היא תלך בדרכי השם | |
|---|---|
| ועל זה נאמר : "בנפול אויבך אל תשמח" | ואם הוא עוסק בענייני אחדותו והמצוות, וייחוד לבו לאלוהים — יהיה לבו יותר פנוי ומיוחד בעת שהוא לבד בלא קרוביו, אין ספק |
וכן מי שהוא בעל חמה וכעס הרבה, תחילה ינהג עצמו שאם הכו אותו או קללו אותו לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו זמן רב עד שיעקור שורש הגאווה ממנו, ואז יחזור וילך בדרך האמצעי, וילך בה כל ימיו.
| ועל זה הוזהרנו בתורת משה, שנאמר ויקרא כ כג : "ולא תלכו בחוקת הגוי"; וכתיב ויקרא יח ג : "ובחוקותיהם לא תלכו"; ונאמר דברים יב ל : "השמר לך פן תנקש אחריהם" — הכל בעניין אחד הוא מזהיר, שיהא ישראל מובדל במלבושיו ובדבריו ובכל מנהגיו מן הגויים | כמו שהאלהים עליון, ומושל על האדם ועל כל העולם למעלה ולמטה — כן האדם, כל עת שיעשה רצון בוראו |
|---|---|
| ואם איש זה מכוין כך כל ימיו, אז אחריתו עדי אובד, כיון שאין מחשבתו להקדוש ברוך הוא | ואם הוא אומר שקר על אחרים כדי להקל בושתו — אז עונשו גדול מאוד, שהוא נותן דופי בכשרים |
ואם ידברו עליו רעה — רבים ישתיקו המדברים את הרעה ומכלימים אותם.