אורחות צדיקים. אורחות צדיקים שער יראת שמים

הנפש הזאת היא מקור הדעת, והיא טהורה וזכה; והבורא קושרה בגוף אשר חשקו רב, לנסות אם היא תלך בדרכי השם
ועל זה נאמר : "בנפול אויבך אל תשמח" ואם הוא עוסק בענייני אחדותו והמצוות, וייחוד לבו לאלוהים — יהיה לבו יותר פנוי ומיוחד בעת שהוא לבד בלא קרוביו, אין ספק

אורחות צדיקים שער השמחה

וכן מי שהוא בעל חמה וכעס הרבה, תחילה ינהג עצמו שאם הכו אותו או קללו אותו לא ירגיש כלל, וילך בדרך זו זמן רב עד שיעקור שורש הגאווה ממנו, ואז יחזור וילך בדרך האמצעי, וילך בה כל ימיו.

אורחות צדיקים שער השמחה
ואל תמנע בעבור שתראה הרבה מבני גילך עושים כן, שאינם מסירים הגבהות והרמאות, ואומרים למוכיחים: "מי האיש שאין לו גאווה? וכאשר תגיע הנפש אל המחיצה והמעלה אשר היא דומה לו, אז תייחדהו במצפוניה ותשעשע בחדריה, ובכל עת ובכל רגע חושקת אהבתו, וזוכרת אותו בלילה על יצועו — אז השם ברוך הוא שולח בה חשק השמחה, והלב יבער וידלק מרוב חשק האהבה, כעניין שנאמר : "שוש אשיש ביי, תגל נפשי באלהי"
אורחות צדיקים
רוב חכמה ורוב ממון הכפול בעולם הזה יהיה מחמת אחד משלושה דברים: האחד לטובה מאת הקדוש ברוך הוא, השני לניסיון, והשלישי לנקמה
אורחות צדיקים
צריך אדם שלא לשמוח על דבר שהוא טוב לו, ויש בו תקלה לאחרים
ועל זה הוזהרנו בתורת משה, שנאמר ויקרא כ כג : "ולא תלכו בחוקת הגוי"; וכתיב ויקרא יח ג : "ובחוקותיהם לא תלכו"; ונאמר דברים יב ל : "השמר לך פן תנקש אחריהם" — הכל בעניין אחד הוא מזהיר, שיהא ישראל מובדל במלבושיו ובדבריו ובכל מנהגיו מן הגויים כמו שהאלהים עליון, ומושל על האדם ועל כל העולם למעלה ולמטה — כן האדם, כל עת שיעשה רצון בוראו
ואם איש זה מכוין כך כל ימיו, אז אחריתו עדי אובד, כיון שאין מחשבתו להקדוש ברוך הוא ואם הוא אומר שקר על אחרים כדי להקל בושתו — אז עונשו גדול מאוד, שהוא נותן דופי בכשרים

אורחות צדיקים שער יראת שמים

ואם ידברו עליו רעה — רבים ישתיקו המדברים את הרעה ומכלימים אותם.

אורחות צדיקים שער יראת שמים
לעולם יהיה חפץ שחברו ייהנה ממנו, ואל ישתדל הוא ליהנות מחברו
מחברו של ספר ארחות צדיקים מיהו .?
ובגלל זה נתקבלה תפילתו של רבי עקיבא כשאמר "אבינו מלכנו"
אורחות צדיקים שער יראת שמים
הלוא יש כמה בני אדם טובים וגדולים ממני העושים כך וכך! אבל העניין הזה הוא כמו שאמר הכתוב משלי טז ז : "ברצות יי דרכי איש, גם אויביו ישלים אתו"