פסקת ההגבלה. המהפכה החוקתית

אדרבא: ייעשה מעשה ותתקבל חוקה פסקת התגברות היא סעיף ב המאפשר ל לתת תוקף ל הסותרת חוק יסוד זה
ביקורת כזו אכן הופעלה במאי 2018 בדיון בעתירה להכריז על בטלותו של תיקון 44 ל, המאפשר לכנסת להחליט על הפסקת חברותו של חבר הכנסת שיש במעשיו משום או תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, בפסק דינה של , אלא שבג"ץ הכריע שאין צורך לפסול את התיקון, וממילא אינו נדרש להכריע לגבי סמכותו בעניין הפקעות מקרקעין פוגעת בזכות לקניין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף 3 — אין פוגעין בקניינו של אדם , ומעת המהפכה החוקתית נקודת האיזון זזה גובה הפיצוי בעת הפקעה

פסקת ההגבלה

עם השלמתו של בשנת , הודיעה של הכנסת כי חוק היסוד הבא יעסוק בזכויות האדם, אך לא התקדמה במימוש הבטחה זו.

פסקת ההגבלה
קל וחומר כך בישראל, שעדיין לא עיכלה כראוי את עצם הרעיון של ביקורת שיפוטית על חוקיות החוקים: בית המשפט מצווה על ריסון רב במיוחד בתחילת הדרך
פסקת ההגבלה
הנשיא הפורש שמגר התנגד בפסק הדין להכללת הבחינה הזו בדרישת המידתיות
משפט חוקתי
לסיעת "" ניתן בנושא זה
חברי כנסת, העוסקים בתהליכי החקיקה, דנים בינם לבין עצמם אם הצעת החוק המסוימת "תעבור מבחן בג"ץ" או לא האם כסדום היינו לעמורה דמינו, שכל כך הרבה חוקים פוגעים בזכויות היסוד של האדם, עד שאין להם תקנה? אז במקום ניסיון שלישי של הכנסת לחוקק חוק שיעמוד באמות המידה החוקתיות, קיבלנו כעת הצעת חוק פרטית, שיזמה ח"כ איילת שקד, ושתעלה ביום ראשון הקרוב על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה
מטרתה של פסקת התגברות, לפי תומכיה, היא לאזן את הכוח הרב שבידי מאז וליצור דיאלוג חוקתי בין הרשויות, שיש ביניהן גם במדינות אחרות, שבהן הסמכות לבטל חוקים קיימת ומקובלת זה זמן, בתי המשפט גוזרים על עצמם ריסון רב עד שהם מבטלים חוק

משפט חוקתי

חברת הכנסת הגדירה את חקיקת פסקת ההתגברות כחלק מ"מהלך כולל של פירוק הדמוקרטיה הישראלית מיסודותיה", ונימקה: "הואיל והכנסת נשלטת על ידי הממשלה, אם המהלך נגד בג"ץ לא ייבלם, נישאר עם רשות אחת — ממשלה, ועם אדם אחד — ראש ממשלה, העושה כרצונו ומשלם לשותפיו, מיעוט המנצל את כוחו הפוליטי בממשלה".

29
פסקת ההגבלה
שבעה שופטים, בראשם הנשיאים שמגר וברק, סברו כי כאשר הכנסת מחוקקת חוקי יסוד היא פועלת בסמכותה כ המכוננת חוקה
משפט חוקתי
מדוע אנו מכנים זאת "מהפכה חוקתית"? ברק יכול היה להרשות לעצמו דיבורים שכאלה בתקופה ההיא, מן הסתם מאחר שהעריך שאין שום סיכוי שכך אכן יקרה
המהפכה החוקתית
גורמים פוליטיים מן הימין, המתכסים בכסות משפטית-כביכול, מיהרו לגנות את וינשטיין על עמדתו זו