| לא, אם מציעים להבין את "כי האדם עץ הש? מה עושה הביטוי "כי האדם עץ השדה" ומה משמעו, בהקשר זה של מצור? וכמו חרקים שנולדים מן העיפוש שכיום אנחנו מאמינים שלא קיימים דברים כאלו, אף שהוא דין תורה | וידוע הסיפור על הראי"ה קוק שפגש את ר' אריה לוין כשהגיע לארץ, וכשר' אריה קטף עלה בדרך לפי תומו, הראי"ה הזדעזע כיצד הוא פוגע בלי סיבה ביצירי כפיו של הקב"ה |
|---|---|
| אם זאת נעשה, טעם ערכי וחינוכי יהיה לחגיגות טו-בשבט |
הכרת הטוב ע"פ : " ואשר אני אחזה לי הוא, כי עיקר המצוה הוא, שלא יכרות העץ אחר שאכל מפירותיו, וזה אמנם כדי להרחיק את האדם ממידת כפוי טובה, ולהרגילו שיאהב את המיטיב לו, ולא ישליכנו אחר גוו בזמן שלא יקווה ממנו עוד תועלת.
| כך כתב גם רמב"ן בפירושו לפסוק זה: " על דעת רבותינו, מותר לכרות עץ מאכל לבנות מצור, ולא אמרה תורה ' רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא ' אלא להקדים ולומר שאילן סרק קודם לאילן מאכל | גם רשב"ם אינו מזהה בין העץ לאדם: "כל 'כי' שאחרי 'לא' מתפרש אלא |
|---|---|
| כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה | באותה נשימה אמר זך: "אני לא איש פוליטי, במשך שנים רבות לא כתבתי שיר פוליטי |
ולכאורה מכאן ראיה שיש דין על העולם גם ביחס לעצי סרק, או לאילנות עצמם בלי קשר לפירות.
21| הייתה לו יכולת נדירה להיכנס לנפש האדם: לפחדים, לחולשות, לאהבות ולתשוקות שלו | |
|---|---|
| על כך אין לי אלא להודות" | ומ"ש "ולא לכרך", עי' למעלה שפטים קטו , ובסי' שאח"ז שפטים קטז |
בסוף המאה הקודמת חבר אבי סבי, צבי טפרברג לברון רוטשילד הנדיב הידוע ועזר לו להגשים את חלומו, הפרחת השממה ויבוש הביצות באזור בקעת הנדיב והפיכתם לאזור חקלאי פורה וניצול האדמה השחורה והאיכותית הנמצאת באזור לגידול כרמים, נשירים ולגידולי פלחה שונים.