| בהשתתפות תלמידי החוג לתולדות התיאטרון, האוניברסיטה העברית, ושחקני תיאטרון החאן | הם עוסקים ב, בתיאטרון, ב, בחותם , בשיחות עם , ובמסות המוקדשות לירושלים ולהיבטים המיתיים של קיומה ומעמדה של ישראל |
|---|---|
| ברקע נשמעים קולות רחוקים וקרובים: השירים של פּול אַנקָה, אַדָאמוֹ ואֶלביס, שלצליליהם רוקדים אסתר וחבריה, ילדיה הראשונים של העיר, את נעוריהם | מתורגמת לשפות שונות, וספריה זכו בפרסים בארץ ובעולם |
| גוברין מקדמת עמדה של אחריות מוסרית המלווה בתחושה של מחויבות עמוקה לזכר הנספים, ואחריות להמשך עמידתם מול הרוע בשמירה על צלם אדם | לאלו נוסף בפרסום העברי פרק שלישי: "שיר תפילה", הכולל שיר של דייוויד שפירו, "עבודת חורף", המסה "מהי שירה? ברוח זו עוצבה מסגרת ריטואלית שיתופית לציון יום השואה, "התכנסות ליום השואה" במעין "סדר" שבמרכזו "הגדה", שכלולים בה קטעי קריאה ושירה, עדויות וסיפורים |
|---|---|
| זהו חיבור פרשני, הגותי ולירי למסורת היהודית, ול'דף היהודי" | באנגלית, Snapshots ריברהד- 2007 ובצרפתית, Sur le Vif סאבין וספיזה, 2008 |
וכך, במסגרת הוויכוח המתמשך בדבר עצם האפשרות לכתוב שירה לאחר אושוויץ, מספקת גוברין ניסיון נוסף להביא לכלל ביטוי מה שחורג מגדר אפשרות הביטוי.
8