| אבל ביום טוב ראשון לאו שפיר דמי כולי האי למיעבד הכי, משום דהיה דחוק לברך זמן פעמיים, חד אקידוש ויו"ט, ואידך אאכילת סוכה אחר כך בכזית שאוכל בה, ושמא אפילו בכהאי גוונא אין להרבות בברכות | |
|---|---|
| מְקַדֵּשׁ לשבת הַשַּׁבָּת וְ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים: בליל ראשון של סוכות אומרים תחלה לישב בסוכה ואח"כ שהחינו: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם | מנהג זה נקרא חיבוט ערבות |
וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה: כשחל יו"ט במוצאי שבת מקדשין לפי סדר יקנה"ז, דהיינו יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם.
5| המצווה נקראת במקורות גם "ראייה", כי החובה היא "להראות לפני ה'" | |
|---|---|
| וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה | ועיין ביביע אומר ח"י או"ח סי' מז שדחה דבריו |
המגן אברהם, שדן על האפשרות לקדש מבעוד יום, השיב על כך באמרו "דקידוש יכול לעשות מבעוד יום קצת על היין, וברכת לישב בסוכה והמוציא יאמר בליל", כלומר, הקידוש יוקדם רק מעט ולא מפלג המנחה, כפי שאפשר בליל שבת , כדי שהאכילה בלילה תהיה סמוכה לו כך משמע בפשט דברי המג"א, כפי שכתב הרב יחזקאל ווינפלד, 'באור פניך' עמ' תלא, ולא כפירוש הביאור הלכה שם, שה"קידוש במקום סעודה" יתקיים על ידי רביעית יין.
19