| בגימטריה אתרוג זה תרי"ג פחות שלוש | על כן נראה שרק במקרה מעין זה חל דין המשנה כי עדיף שלא לקיים את המצווה כאשר לא ניתן לברך עליה |
|---|---|
| מה ההבדל בין פירות העומדים לאכילה לבין שאר גידולי שביעית? בסוגיה שני שלבים, שהראשונים נחלקו בדבר היחס ביניהם | מכל מקום, אנו עוסקים בשאלה אם הברכה היא חלק מן המעשה, או שמא מעשה נפרד המהווה חלק מן הקיום |
לפנינו שני טעמים אפשריים: א.
| המג"א מבדיל, אם כן, בין שני סוגי ברכות: ברכה על מצווה וברכה על מתיר | שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח? ובשנים עברו, נהגו הספרדים בני ירושלים לקנות לעצמם אתרוגים מן הכפר הערבי "אום אל פאחם", שהיו האתרוגים שלהם מוחזקים בכלתי מורכבים |
|---|---|
| אמנם לדעת רבינו החיד"א זצ"ל, וכן דעת רבינו יוסף חיים זצ"ל - רשאיות הנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן, וכך נוהגות חלק מהנשים | אמנם אם נבין שבני מערבא תפסו כשיטת תלמודם, שברכת המצוות היא הודאה על השבח, התשובה ברורה: כשם שמודים על המזון לאחר אכילתו, כך היו בני מערבא מודים לאחר גמר המצווה |