מלבד המשתלה בבני עצמון היו מספר חברות נוספות שעסקו בתחום החקלאות בהם ו ומשתלות משפחתיות נוספות | |
---|---|
גם ביישוב בני עצמון עצמו הייתה פעילות חקלאית ענפה,המשק השיתופי שם היישוב השתרע על שטח של יותר מכ-5,000 דונם | בגוש היו קרוב ל־400 משקים חקלאיים, פרטיים ושיתופיים שעיבדו ביחד שטח של כ־4,100 דונם ב, ובנוסף לכך, יישובי הגוש עיבדו גם כ־27,000 דונם של , פרדסים ואף מספר שדות באזור ו ולכן גם משתלת עצמונה הייתה עסק מרכזי וחלק מהכלכלה המרכזית בגוש קטיף |
למרות ה שנבע מהדיבורים על מ ותוכנית ההתנתקות, העובדים במשתלת עצמונה, שתלו מדי יום אלפי שתילים, שהיו אמורים לגדול רק לקראת סוף 2006, אף על פי ששרון חזר ואמר ש"עד סוף 2005 כבר לא יגורו יהודים ברצועת עזה".
לאחר שבתחילת שנות האלפיים אירע במקום פיגוע בו נרצחו חמישה תלמידי מכינה, הוחלט שלא להעסיק במקום מחשש ביטחוני | יוסי צרפתי, יושב ראש הוועדה החקלאית של גוש קטיף התראיין לתקשורת לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות במשתלת עצמונה וציין כי החקלאים בגוש היו מפוצים על כ-66 אחוזים בלבד משווי אדמותיהם |
---|---|
בנוסף לכך רק באמצע אוגוסט 2005, לאחר שפונו מרבית היישובים שנאלצו להתפנות בתוכנית ההתנתקות פונתה גם המשתלה, מפני שבאותה תקופה היו במשתלה בערך כמיליון שתילים של כ-120 סוגי צמחי בית שונים נאלצו תושבי עצמונה להיעזר בתושבי שהתנדבו לעזור להם לבצע את העתקת השתילים וכן מאות מתנדבים אחרים שעבדו בקליטת העציצים של עצמונה במושב שב וזאת בנוסף לשיתוף פעולה שהיה בין בעלי המשתלה למספר בכירים ב | למשתלה הייתה זיקה לדת כמו חברות ומוסדות נוספים בגוש קטיף, זיקה זו התבטאה בכך שבמשתלה השתמשו בפיתוח המיוחד של גידול שהומצא על ידי חברת עלי קטיף בשיתוף עם , עוד דבר שבוצע על מנת לתת מענה לצורך לפתוח את החממות בשבת הוא פיתוח של מכונות שיבצעו זאת ואף בדומה לכל המשתלות בגוש קטיף, גם משתלת עצמונה הייתה |
בגלל האמונה של תושבי עצמונה ותושבי גוש קטיף בכלל שלבסוף לא תצא לפועל תוכנית ההתנתקות לא בוצעו עבודות העתקה ואף לא ניסו לחפש שטח חלופי למשתלה עד שהחל הפינוי, רק לאחר תחילת הפינוי איתרו למשתלה שטח חלופי.
4