| אם יאמר לך אדם דברי תורה שאתה יודע כבר שתוק עד שיגמור הדבר, כי אולי יחדש בו דבר שלא ידעת מתחילה, גם יש לו הנאה שיאמר לך הדבר, ואפילו אם ידעת שלא יתחדש לך תשתוק לו עד שידבר ויגמור | ודקדק מורי ע"ה אומרו דלא יהיב בר נש פומיה למיתי וכו', שהכוונה לדקדק לשון הפסוק שאמר אל תתן את פיך לחטיא וגו', שאין הכוונה להזהירנו שלא יחטא בלשון, שאם כן היה לו לומר אל תחטיא בפיך, אלא אפילו דברים שאין בהם נבלות הפה אלא שיבא מהם לידי הרהור אסור, כמדבר באשתו על עסקי תשמיש, שיבא מזה לידי הרהור ולחטיא את בשרו שהוא ברית קדש להוציא זרע לבטלה |
|---|---|
| רומזמב תינפת הלח ב"י קוספב ,םייק בצמ רואיתמ |
ןפוד אצוי רבד ןיא רשאכ ;תודחוימ תויעב ןיא רשאכ ,הרושכ לכה רשאכ בצמה תא ראתמ ומכ אוה ד"ל רומזמב ,םעה לרוג לע ,ולרוג לע ררושמה ןנולתמ םהב.
| נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה | הערבי כיוון לעברו ולחץ כמה פעמים על ההדק, אבל לתדהמתו של אברהם האקדח, שלפני רגע ירה היטב, לא פעל! תנ"ך בכתיב מלא - תהילים פרק לד - תהילים - פרק לד תהילים פרק לד א לדויד-- בשנותו את-טעמו, לפני אבימלך; ויגרשהו, וילך |
|---|---|
| קוחה הנושו - השיגה התנוש זאמ לבא | Silence ou je vous coupe la langue! מעל הפסיפס אפשר להדביק תווית: סם חיים |
ואמר החכם מי שמדבר בחכמה ובהשכל הוא כמלח בתבשיל, ויש חן בדבריו הנכוחים בגופו כמשבצות זהב.
16| ועצה קטנה,תעשו את זה באמת בלב שלם ולא כי מחייבים אותכם!!!!!! ובזוהר פ' שמיני דף מא ע"א פירש פסוק זה זה לשונו רבי אבא פתח ואמר, מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו' וכתיב משלי כא, כג שומר פיו ולשונו וגו' | גם ירגיל אדם לשתוק בבית הכנסת, וזהו צניעותו |
|---|---|
| וכאשר נחבר שני המאמרים מתוכם יצא כוונתינו בביאור, כי לכל הפי' מחניך קדוש הם רמ"ח איברים, שלכך נזכר מחניך בלשון רבים, להורות על רמ"ח איברים | א"כ מהו ואשלם נחומים לו ולאבליו, אלא קודשא בריך הוא עביד טיבו עם בני נשא עושה חסד עם בני אדם דכיון דעאל מי"ג שנין ולהלאה פקיד עמיה תרין מלאכין נטורין דנטרי ליה חד מימיניה וחד משמאליה כד אזיל בר נש בארח מישר אינון חדאן ביה ואתקיפו עמיה בחדוה מכרזן קמיה ואמרין הבו יקר לדיוקנא דמלכא, וכד אזיל בארח עקימו אינון מתאבלן עליה ומתעברן מניה כשנכנס אדם לגיל י"ג שנים הקב"ה מצוה שילוו אותו שני מלאכים השומרים אותו, אחד לימינו ואחד לשמאלו, כמ"ש 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך' |
אפשר להבין את ההוראה הזאת על פי הרעיון של שכר ועונש — מי שישמור על פיו, אלוהים יגמול לו ויאריך ימיו — אך הפסוקים אומרים גם כי המשמעות של החיים אינה אריכות ימים אלא איכותם כי ההמשך של הפסוק הראשון הוא "אוהב ימים לראות טוב" — מי שרוצה שחייו יהיו טובים ומלאים, עליו לשמור על פיו, וכך יחסיו עם אחרים יהיו חיוביים, והוא יימנע ממריבות ומשנאת אחרים.
29