| מפעל 'המשנה היומית', מיסודו של הרב יונה שטנצל זצ"ל מתל-אביב, מתקדם בקצב של שתי משניות ליום, ומסיים ש"ס משניות פעם בשש שנים | אך לכאורה אם מדובר בדבר שנשמע מ"הרה"ק מק"ק רוזין" היה מנהג זה צריך להיות נפוץ גם בקהלים נוספים |
|---|---|
| הַמֶּלֶךְ בְּרַחֲמָיו יָחוֹס וְיַחְמוֹל עָלֶיהָ | גם על הרב אהרן הגדול מקרלין מסופר שהזהיר ללמוד יום יום משנה מטעם זה |
| וטעם זה נכון על מנהג אחב"י שבספרד שנוהגין לומר הפרק הזה קודם קבלת שבת, אבל למנהג אחב"י שבאשכנז שאומרים אותו אחר סיום תפלת ערבית אינו מספיק הטעם הזה וכמובן שזאת השאלה של הח"ס ישנה גם למנהגינו כאן שאומרים אותו אחר אמירת מזמור שיר ליום השבת, דהא סו"ס זה כבר אחר קבלת שבת | בספר שבחי האר"י ז"ל מובא על מעלת לימוד הזוהר ועל התיקון אשר נעשה לנשמת האדם ע"י הלימוד, וכן החיד"א בספרו עבודת הקודש מביא כי הלימוד הנעלה ביותר לנפטר- הינו לימוד הזוהר 2 , כך גם מסביר המקובל ר' יהודה משה פתיה זצוק"ל זיע"א בתיאורו על הנעשה באדם לאחר פטירתו, בספרו מנחת יהודה - |
|---|---|
| לחיצה על כפתור "הדפס" שבראש העמוד תגרום להדפסת פסוקים אלה למי שמעונין לקבל בצורה מסודרת חלק זה בלבד | לימוד יומיומי היו שדרשו שבכל יום יעסוק אדם במשנה כדי ל'פרנס' את נשמתו |
| וכך היה מנהגם של כמה מגדולי ישראל בדורות קודמים וגם בדורנו | ולפי זה אחר תפלת ערבית בשבת, שכבר קיבל נשמה יתירה, כדי ליישב אותה לומדין פרק במה מדליקין, כי יען הנשמה קרויה נר, כדכתיב כי נר ה' נשמת אדם, כדאיתא בגמ' פרק זה, לכן לומדין פרק משניות זה שמדבר מעניני נר |
|---|---|
| מעניין לציין שבמהדורות הראשונות של הקצור שלחן ערוך כל המשפט העוסק במשנה אינו מופיע | האבלים: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ |