| וכידוע שמחה הוא שם יהודי זכרי נפוץ | ויש המעדיפים לשון זכר על פי לשון חז"ל ועל פי משקל המילה |
|---|---|
| זכר או נקבה, לפי העדפתך המין הדקדוקי של כמה שמות הוא זכר או נקבה | במבט רחב יותר, התגובה הציבורית על ההחלטה בעניין מין הגרב היא בעיניי דוגמה אופיינית ליחס האמביוולנטי של הציבור לאקדמיה ללשון |
| האקדמיה ללשון קובעת אם צורות שונות הן תקניות, אם לאו, על פי התאמתן לכללי הדקדוק ולדרכי הגזירה המאפיינים את העברית וכן על פי תקדימים, כלומר אם המילה או הצורה הופיעו בטקסטים עבריים שונים ובאיזו תדירות כלומר: אם זוהי "דרך המלך" של השפה או צורה חריגה | וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת נחמיה ז סז איך אפשר להסביר את התופעה הלשונית הזאת? והשני הוא איה אבי רצפה וּלְשָׁאוּל פִּלֶגֶשׁ וּשְׁמָהּ רִצְפָּה בַת אַיָּה; שמואל ב' ג ז |
|---|---|
| ואולם נוטה אני להכריע לצד נקבה | ויש המעדיפים לשון זכר על פי לשון חז"ל ועל פי משקל המילה |
| במקור שימשה המילה "סכין" לציון כלי נשק, אך מאז השימוש הנפוץ יותר במילה הוא לצורך ציון כלי אכילה עיקרי במערב יחד עם ה וה | דעות בעלי המילונים חלוקות, וגם במילוני האקדמיה אין אחידות |
|---|---|
| זה פחות או יותר המצב בלשון זמננו, אבל לא כך היה תמיד | לדוגמה: כמה וכמה פעמים מופיע במקרא ההיגד "ויולד בנים ובנות" |
בוהן אפשרות ב: נקבה כך נקבע.