| חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן, וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת | סדר סדר תפילות ימי החול |
|---|---|
| ב אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי | אמר דוד: כל מי שיודע לומר ואינו אומר - יחנק בגרונו |
מילה זו באה תמיד כמילה הראשונה בכותרת המזמור, זוהי מילה שמופיעה רק בספר תהילים, מלבד פעם אחת בתפילת חבקוק, שם היא בראש הכתובת המסיימת את התפילה ואת הספר: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי" ג, יט במזמורים רבים בא לאחר הכינוי "למנצח" עוד תיאור של הנגינה שליוותה את אמירת המזמור: למנצח בנגינות 5 פעמים למנצח אל הנחילות פעם יחידה - פרק ה למנצח בנגינות על השמינית פעם יחידה - פרק ו למנצח על השמינית פעם יחידה - פרק יב מחוץ לספר הביטוי "השמינית" מופיעה גם בתיאור נגינת הלוויים: "בְּכִנֹּרוֹת עַל הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּחַ" דברי הימים א', ט"ו, כא למנצח על הגיתית 3 פעמים למנצח על מות לבן פעם יחידה - פרק ט למנצח על אילת השחר פעם יחידה - פרק כב למנצח על שושנים פעמיים - פרקים מה, סט למנצח על עלמות פעם יחידה - פרק מו הביטוי נמצא גם פעם אחת בסוף מזמור מח, וככל הנראה משמעותם זהה.
| לעומתו, ה מסביר שזוהי העיר בה מתחברים עם ישראל | נבדוק את הקשר שנוצר בתקופתנו בינו ובין הציונות, ונעמוד גם על הפרשנויות המוזיקליות לשיר מעלות זה |
|---|---|
| ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ | Some say he did so with four eggs |
מזמור זה הולחן כולו ובוצע בידי פרחי ניו יורק במנגינה שנלקחה ממפיק ומלחין יהודי רוסי של סרטים קומוניסטים.
6| מקורות אחרים מנמקים את שירת המזמורים הללו טרם ברכת המזון בחיוב על אמירת דברי תורה בסעודה | יח אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ |
|---|---|
| סכנות אלה האורבות בלילה משתקפות אף , ה- ו' במילים: "ה לֹא-תִירָא, מִפַּחַד לָיְלָה; מֵחֵץ, יָעוּף יוֹמָם | בחלקו התחתון נרקמו המילים האחרונות מתוך ספרו של הרצל "מדינת היהודים" |