| ברכת מעין שלוש מהווה מעין 'תקציר' של ברכת המזון הכלולה משלוש ברכות | על כן בני קהילות הספרדים והנוהגים כדעת המקובלים — אומרים "מעין שבע" בכל מקום שיש מנין גם אם מתפללים בשדה או בבית חתנים וכיוצא בזה |
|---|---|
| וכך משמע מהרב טיקוצ'ינסקי בספרו "מנהגי ארץ ישראל" | פירות אלו הינם מחמשת המינים הנוספים שנזכרו בפסוק , המדבר בשבח ארץ ישראל |
רַחֵם נָא אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ.
| רבי יהודה אומר משמו: כל שהוא משבעת המינים ולא מין דגן הוא, או מין דגן ולא עשאו פת - רבן גמליאל אומר שלש ברכות, וחכמים אומרים ברכה אחת; כל שאינו לא משבעת המינין ולא מין דגן, כגון פת אורז ודוחן - רבן גמליאל אומר ברכה אחת מעין שלש, וחכמים אומרים ולא כלום" ברכות לז | בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת על פירות של א"י: וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ מתי מברכים את ברכת 'מעין שלוש'? על פי דברים אלו, אפשר לומר שכאשר הגמרא אמרה שמי בירך על תמרים ברכת המזון יצא ידי חובה, כוונתה היתה שמדאורייתא הוא יצא ידי חובה משום שאין נוסח מסוים מדאורייתא, ובנוסף חכמים תיקנו שאדם יכול לצאת ידי חובה גם באמירת נוסח שונה |
|---|---|
| טעמו של השו"ע שהזכרת הוא, שבמקום שלא שכיחא לא גזרו | מבנה ברכת 'על המחיה' כתב ערוך השלחן: "ונקראת ברכה מעין ג' לפי שבה כלולים כל ג' ברכות של ברכת המזון, כיצד? וּבְנֵה יְרוּשָלַיִם עִיר הַקדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ |
| אולם כתב הרב מזבח אדמה, שאף שמתחילה כך סבר, אחר כך הוא שמע שבירושלים נוהגים לאומרה גם בזמן שמתפללים לא בבית כנסת ולא במקום שיש שם ספר תורה | |
|---|---|
| ובגמרא שם נאמר שאפילו בשבת לא צריך, ורבנן הוא דתיקוני משום סכנה | נוסח הברכה ל אחר שתיית יין: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ |
משמע מדבריו באופן ברור כי הוא סובר שברכת 'על המחיה' היא מדרבנן, וכן כי במקרה של ספק אין לחזור ולברך אותה.
11