| וגם הרב "עיקרי דינים" ר' דניאל טירני, וספרו ג"כ נקרא "עיקרי הד"ט", נדפס בשנת תקס"ג, וחלק נדפס בשו"ע והרב "זכור לאברהם" ר"א אלקלעי, נדפס בשאלוניקי, שנת תקנ"ח מביאים אותו להלכה הרבה פעמים | למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחץ |
|---|---|
| ובזה מובן ג"כ כיצד הרש"ש רשם בסוף ספרו "נהר שלום" ב"עץ חיים", דפו"י דף מו טור ג; ובדפו"ח עמ' קפח-קצ דברים שלא נמצאו ב"שמונה שערים", אלא כנראה הם משאר תלמידי אריז"ל | ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר |
ויתר פרטי הכוונות הערוכות במכתב הקדש מהרח''ו זלה''ה בסוד קריאה זו, אנכי תקנתי נוסח תפלה דבר יום ביומו כוללת כל כוונת הרב הלא המה כתובים בספר חמדה גנוזה אשר לי 22 עיין שם באורך, מים עמוקים ידלם איש תבונה.
| וכדברי בעל "לשם שבו ואחלמה", מהר"י אלגאזי עבר משך שנתיים על כל ד' כרכים של חמ"י כדי להגיה אותם בפרוטרוט | וע"ע דברים נחרצים בספרו של ר' צדוק הכהן "אור זרוע לצדיק", מאמר בשם השם, דף 49 |
|---|---|
| וכאן יש להעיר בענין מה שהרב המחבר איננו מציין שמותיהם של אותם הספרים מהם ליקט את פניניו | ולכאורה מקורו חמ"י פסח, דפו"י דף י"ט |
אם בתחילה הם ביזו רק למחבר חמ"י בלבד, אבל כדי להתעקש במחלוקתם הם צריכים גם להשפיל ולהטיל דופי בחכמתם ובפקחותם של כל הרבנים ששמותיהם הוזכרו ברשימה.
| הוא העיר כי עתים רבות הצדיקים והישרים נחשדים ע"י בני דורם, ורק כעבור זמן צדקתם יוצאת לאור | פירוש שהר"מ היה מתקן הדבר על ידי שהוסיף במטבע אלו שלש תיבות "זכר למעשה בראשית", דהשתא מה שכתוב 'אותו קראת' אינו קאי על 'חמדת ימים' אלא קאי למטה א'זכר למעשה בראשית' וק"ל: היוצא מדבריו שה"ר מאיר הנ"ל הוא זה שהוסיף ג' תיבות אלו, ובמקור היה פיוט זה חסר תיבות אלו והסתיים במילים 'חמדת ימים אותו קראת' |
|---|---|
| וכן הפסקא מן "וקצר כח הסבל" עד סוף התפילה היא מלה במלה בחמ"י בשעת הוצאת ס"ת לפני כל נדרי ומועתק ע"י ר"א מקרלין | וגם הגאון בעל "חיי אדם" מביא אותו שני פעמים בהלכות יוה"כ |
והנה תיכף אחרי שקברו את האב בבית הקברות, והאדמו"ר חזר לביתו לשבת "שבעה", קם לומר "קדיש" ושם הוסיף את המלים " ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה".