חמדת ימים. חמדת ימים חלק א

וגם הרב "עיקרי דינים" ר' דניאל טירני, וספרו ג"כ נקרא "עיקרי הד"ט", נדפס בשנת תקס"ג, וחלק נדפס בשו"ע והרב "זכור לאברהם" ר"א אלקלעי, נדפס בשאלוניקי, שנת תקנ"ח מביאים אותו להלכה הרבה פעמים למידע נוסף על שירות בירור מצב זכויות היוצרים ותנאי השימוש בפריטים מאוספי הספרייה לחץ
ובזה מובן ג"כ כיצד הרש"ש רשם בסוף ספרו "נהר שלום" ב"עץ חיים", דפו"י דף מו טור ג; ובדפו"ח עמ' קפח-קצ דברים שלא נמצאו ב"שמונה שערים", אלא כנראה הם משאר תלמידי אריז"ל ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר

חמדת הימים

ויתר פרטי הכוונות הערוכות במכתב הקדש מהרח''ו זלה''ה בסוד קריאה זו, אנכי תקנתי נוסח תפלה דבר יום ביומו כוללת כל כוונת הרב הלא המה כתובים בספר חמדה גנוזה אשר לי 22 עיין שם באורך, מים עמוקים ידלם איש תבונה.

חמדת ימים חלק א
ובכן בהתעוררות זה יתן את קולו בבכי וישפוך את נפשו לפני ה' חנון המרבה לסלוח מחילה וכפרה על אשמו בסגולת כח הלימוד בלילה הזה אור השישי בסוד הצדיק אות ברית הוא לעולם וככל צדקותיו יפליא להוציא ניצוצי הקדושה מתוך עמקי הקליפות להוציא יקר מזולל, חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל וכיפר עליו בכח תשובתו וחרטתו כפרה גמורה ובלבד שיקבל עליו שלא לשוב עוד לכסלה מדעתו ונרצה לו לכפר עליו
חמדת ימים אותו קראת
אבל הם מעלימים עיניהם ממה שהמחבר עצמו כתב שכתב בשנת תכ"ט כרך על ראש חדש, פרק א' אנקת אסיר, דפו"י י"ב טור ד' אלף ושש מאות ואחת שנה לחורבן בית קדשנו"
חמדת ימים (ספר)
ובתפלת ערבית ליל ו' יתקדשו בכוונה יתירה, ונכון להיות כל איש צורר רוחו ונשמתו אליו יעצוב על פגם אשר פיגל בקדשי שמים ביתר תפלות של שאר ימי המעשה באמור להם בלא לב ולב והן עתה בכוונת התפלות ביום הזה אשר הוא ללמד על הכלל כולו יצא המה יעלו לעלות להראות את פני האדון ה' צבאות, וכה יכין לבו לכוין בתפלת שחרית ומנחה לבלתי ידח ממנו נדח ויצטרפו תפלות הפסולות עם תפלות היום אשר יכשר לו בתשובה ומעשים טובים
וכדברי בעל "לשם שבו ואחלמה", מהר"י אלגאזי עבר משך שנתיים על כל ד' כרכים של חמ"י כדי להגיה אותם בפרוטרוט וע"ע דברים נחרצים בספרו של ר' צדוק הכהן "אור זרוע לצדיק", מאמר בשם השם, דף 49
וכאן יש להעיר בענין מה שהרב המחבר איננו מציין שמותיהם של אותם הספרים מהם ליקט את פניניו ולכאורה מקורו חמ"י פסח, דפו"י דף י"ט

חמדת ימים אותו קראת

אם בתחילה הם ביזו רק למחבר חמ"י בלבד, אבל כדי להתעקש במחלוקתם הם צריכים גם להשפיל ולהטיל דופי בחכמתם ובפקחותם של כל הרבנים ששמותיהם הוזכרו ברשימה.

צימרים בחמדת ימים, צימר בחמדת ימים
מסורת קבלה זו, מדור לדור, נרשמה ע"י ר' אביעד שר שלום באזילה בסוף פרק כ"ג של ספרו "אמונת חכמים" נדפס במנטובה, שנת ת"ץ
חמדת ימים אותו קראת
ואם האחד מהם קרא ב"רפרוף", כלום כל החמשים נהגו כך? שמו של המקום נלקח מהפסוק ב "חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית", ומשמעותו מציינת את מראה שני הימים הנשקפים ממנו: ים כנרת ו
צימרים בחמדת ימים, צימר בחמדת ימים
כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים
הוא העיר כי עתים רבות הצדיקים והישרים נחשדים ע"י בני דורם, ורק כעבור זמן צדקתם יוצאת לאור פירוש שהר"מ היה מתקן הדבר על ידי שהוסיף במטבע אלו שלש תיבות "זכר למעשה בראשית", דהשתא מה שכתוב 'אותו קראת' אינו קאי על 'חמדת ימים' אלא קאי למטה א'זכר למעשה בראשית' וק"ל: היוצא מדבריו שה"ר מאיר הנ"ל הוא זה שהוסיף ג' תיבות אלו, ובמקור היה פיוט זה חסר תיבות אלו והסתיים במילים 'חמדת ימים אותו קראת'
וכן הפסקא מן "וקצר כח הסבל" עד סוף התפילה היא מלה במלה בחמ"י בשעת הוצאת ס"ת לפני כל נדרי ומועתק ע"י ר"א מקרלין וגם הגאון בעל "חיי אדם" מביא אותו שני פעמים בהלכות יוה"כ

חמדת ימים : הלכות שבת לתלמיד / אמנון פרנקל, חיים אפרתי

והנה תיכף אחרי שקברו את האב בבית הקברות, והאדמו"ר חזר לביתו לשבת "שבעה", קם לומר "קדיש" ושם הוסיף את המלים " ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה".

חמדת ימים
וכוונתו לחלק חמ"י על שבת דפו"י דף יז ע"א; ובמהדורתנו דף 83, וז"ל: "למה יחזור ראובן ושמעון ג' פעמים? והנה ענה על כך הגאון הנודע הראשון לציון, רבי עובדיה יוסף שליט"א כדלהלן: והרי כלל מסור בידינו מפי חז"ל "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין"? לכן יש להיות מתון אם לקבל דבריו, ולעיין יפה יפה
חמדת ימים אותו קראת
ולילה כיום הוא בעוונו, והיה במחשך
ספר חמדת ימים
ועל רבו של המחבר המוזכר בספר חמשים ושנים פעמים, עיין רשימה מפורטת ב"תעלומת ספר" עמ' 30-34