| חייל צעיר קם ממושבו ותופס לה את היד, לייצב אותה | מור אסאל הייתה עיתונאית ב"לאשה" במשך 15 שנים |
|---|---|
| מקפידה לגדל קוצים של קיפוד ולהתכדר לתוכם בכל פעם שמגיע איזה משב רוח קל שמאיים לערער את יציבות מגדל הקלפים של חייה | ואז הרכבת נוסעת, והיא נשארת עם דפיקות הלב וההיסוסים |
| הקימה ומנהלת את קבוצת הפייסבוק "אפשר להוציא את הבחורה מהקיבוץ" | בתוך תוכה, במודע או שלא במודע, נוגה יודעת את זה או לפחות מרגישה |
|---|---|
| האם יהיה בה האומץ לשנות את מסלול חייה? היא חוזרת פנימה עם הסל הריק וממהרת לצחצח שיניים, שאף אחד לא יריח | לנוגה יש חיים שאפשר להגדיר כחיים בורגניים ממוצעים ונוחים: היא נשואה לברק, מנהל בכיר בחברת השקעות ועובדת בעבודה שהיא אוהבת כמדריכה במרכז לקרמיקה |
פשוט לכי על זה, תפתחי, מה כבר יכול לקרות? מה יקרה לנישואיה ולמשפחתה כשהיא תתעמת עם בחירות העבר? והוא התגעגע לקיבוץ שלו כמו שמתגעגע רק מי שעקרו אותו בכוח מסביבת הגידול שלו בלי התראה מוקדמת, שתאפשר לשורשים להיפרד בעדינות מהאחיזה בקרקע.
28