| לדוגמא: 'אמר ר' סימון אין כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדול | ולפי שיטת הגר"א, יש לקרוא במגילה כשרה כתובה על קלף ולברך על קריאתה שתי ברכות: 'על מקרא מגילה' ו'שהחיינו' |
|---|---|
| דעה זו לגבי מכלול 'עונת הקציר', מצוייה גם אצל חז''ל: 'א"ר יוסי קצירת שיבולת הראשונה דומה למירוחו | וכו' את השבלת יחבק וינשק: אחלי, אנא, השבלת! לדעתו של י' רוזנסון, מתייחס המדרש רק ליתרון השני שצוין |
כמו כן: 'עד שלא הביא שליש פטור בלקט שכחה ובפאה משהביא שליש חייב בלקט בשכחה ובפיאה ר' שמעון אומר אף משהביא שליש פטור בלקט ושכחה וחייב במעשרות.
4| כדי להעביר מסר זה, בוחרת התורה מכל המצוות שבין אדם לחברו דווקא מצוה הקשורה לקציר, לאותו ציר המעביר אותנו מדרגה של "אוכלי שעורים" לדרגה של "אוכלי חיטים" — מצות לקט ופאה התורה מכשירה אותנו להיות חברה אנושית, חברה הקשובה לאחר והמבינה מה הוא רוצה, גם אם הדבר לא נאמר בפירוש, וגם אם אין חוק כתוב המצווה לעזור לו | אם כי לדעתו לא כדאי לחכות לה, אלא להכין את הערימה באופן כזה, שכל רוח קלילה תוכל לזרות אותה |
|---|---|
| בועז פונה לרות ואומר לה: "ויֹּאמֶר בְּרוּכָה אַתְּ לַה' בִּתִּי הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים אִם דַּל וְאִם עָשִׁיר" רות ג, י | במצב זה ניתנו 'הנחות' במצוות שונות: 'אלו חייבין בחלה ופטורים מן המעשרות |