| במקרה בו נהג לא ציית לתמרור עצור, ועקב אי ציותו לתמרור נוצר סיכון לעוברי ומשתמשי הדרך השונים — תהיה עבירה זו עבירה חמורה ביותר, מן העבירות החמורות הקיימות בחוק הישראלי ובצדק | הסיבה לצורה המיוחדת היא על מנת שכל נהג המגיע לצומת מכל כיוון יוכל לראות, גם מאחורי השלט, שלנהג בכיוון נגדי או ניצב, יש "עצור" לכן גם צורתו יוצאת הדופן של התמרור תן כמשולש הפוך |
|---|---|
| מדובר בעבירת תנועה חמורה ביותר, לה השלכות תואמות | גם לא עצר לפניו וגם לא נתן זכות קדימה לרכבים העוברים |
| או לחילופין- נסעתם לתומכם, ראיתם שיש תמרור עצור, אבל למיטב הבנתכם הדרך הייתה פנויה ולכן לא בצעתם עצירה מלאה | משום שעבירה זו חמורה מאוד, כנגד הנהג שעבר את העבירה ינקטו כמה סנקציות אפשריות, אותן נסקור להלן |
|---|---|
| לוח תמרורי תנועה של המשטרה הבריטית שהוצב בתחנת אגד בשנת 1936 ה בישראל נקבעים על ידי | מדוע יש צורך בתמרור עצור? בהתאם ל, התשכ"א-1961, הצבתם של תמרורים היא בסמכותן של רשות תמרור מרכזית ורשות תמרור מקומית |
תמרורים אלה היו קטנים בגודלם מהתמרורים המקובלים כיום, ונכתבה בהם המילה "עצור" בצבע שחור על רקע לבן.
21| כמו כן התמרור משמש כאמצעי להגברת הבטיחות בדרכים באמצעות האטת התנועה, ולכן מוצב התמרור באזורים בהם חוצים את הכבישים ילדים בסמוך לבתי ספר, גני ילדים, ומגרשי משחקים , וזאת אף אם אין מדובר בצמתים | ככל שהשלטים הפכו נפוצים יותר, גבר הצורך להסדירם |
|---|---|
| בתקנות התעבורה נקבעה הוראה כללית, ולפיה עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אך לפי ההגנה שבצד בצד הוראה זו, תהיה זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין | השלט הראשון המתועד הותקן בשנת ב |
מהשילוב בין הוראת התמרור לתקנה יוצא כי על נהג המתקרב לצומת, כשבכיוון נסיעתו מוצב תמרור "עצור", לעצור לפני קו העצירה המסומן.
6