| והטעם: א': שמצותן כך היא | או להתיר את האסור, כיצד? לאחר המעשה הופיע הרב בחלומו של אותו תלמיד והסביר לו כי מדובר בעונש זה קיבל בגלל שפעם אחת חטא בכך שהקדים להניח תפילין של ראש לפני תפילין של יד |
|---|---|
| אלא מאי, נכון שבעל חמדת ימים כך כתב, אבל מי שיראה בשולי המעיל הבאתי גם את מש"כ מהרי"ץ בעץ חיים, והבאתי גם שלמעשה הרבה מקובלים חלקו על זה | יום טוב שני של גלויות לנוהגים לחוגו |
דהיינו, עדיף להודיע מראש שרצוי לא להניח תפילין.
| חג זה מציין עבור יוצאי הונגריה את יום השנה לרצח הקהילות ההונגריות, ואני תמיד נזכר במה שהיה רגיל לומר לנו בכל עת שהיה מדבר עימנו על השואה: ""אתם חושבים שאין לי שאלות? בסופו של דבר מהרי"ץ מביא את חמדת ימים שמסקנתו לא להניח תפילין, והוא כותב שלפי האר"י צריך להניח אותם גם בערב שבת, ובסוף מהרי"ץ מסכים לזה, וכך המסקנא של מהרי"ץ במעיל קטון | א"כ אין שאלה, וגם אלו שנוהגין כך בחול לא עושים כך בשבת |
|---|---|
| וכן משמעות הרמב"ם פרק ה' מהלכות תעניות הלכה ה' | הרי למה מי שביום חול נוהג כך ומשאיר את התפילין עד כימי השמים על הארץ, כיון שכל הקורא קרית שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, לכן אמרו נשאיר את התפילין עד שנגמור את הפרשה של וקשרתם לאות על ידך וגו', לכן חלצו את התפילין אחרי שגמרו עד סוף הפרשה השניה ששם מדובר על תפילין, אבל כל זה מדובר ביום חול, משא"כ בערב שבת שהרי הם קיבלו שבת עליהם, כי גם מי שמתפלל מוקדם מבעוד יום מקבל שבת, ויש נידון בפוסקים מתי מקבלים שבת, או בלכה דודי לקראת כלה או בברכו, ואבותינו נהגו לקבל שבת במזמור שיר ליום השבת, ממילא כבר אמרו מזמור שיר ליום השבת וקיבלו שבת, אז חייב שיחלצו את התפילין קודם כי אסור להניח תפילין בשבת |
זהו "ואת עורות גדיי העזים הלבישה על ידיו" אלו תפילין של יד, "ועל חלקת צואריו" אלו תפילין של ראש.
9