| ויש אומרים שיוכל לעשות מכירת חמץ בשתי המדינות | הייתה זו הפעם הראשונה שהוגש כתב אישום על פי חוק זה |
|---|---|
| לאפוקי מהאי תנא דתניא בית שמאי אומרים - לא ימכור אדם חמצו לנכרי, אלא אם כן יודע בו שיכלה קודם הפסח | חמשת מיני דגן וקטניות אין חמץ אלא הנעשה מחמשה מיני דגן, ואין אדם יוצא ידי חובתו בפסח אלא במצה הנעשית מחמשה מיני דגן, והם חטה ושעורה וכוסמת ושיבולת שועל ושיפון |
| לעומת זאת, המצה שאוכלים בליל הסדר, ויוצאים בה ידי מצוות אכילת מצה, צריך להכין אותה לשם מצת מצווה | על פי ההלכה, יש ל לפני פסח, ואסור שיהיה אפילו מעט ממנו ברשותו של |
|---|---|
| לאג"מ או"ח ג, נט, אין לסמוך על כך, כי אולי הצינון רק מעכב את החימוץ אבל אינו מונעו כליל | רב עמרם גאון הבין שאין מדובר דווקא בספינה, אלא בכל מקרה שבו נאלץ היהודי לעשות זאת - אך סייג זאת במפורש בכך שהמכירה תהיה גמורה, ושלא תחזור על עצמה כל שנה כדי שלא ייראה הדבר כהערמה |
אבל חמץ של גוי שעבר עליו הפסח מותר באכילה, ומותר ליהודי לקנותו ולאוכלו שו"ע תמח, א-ג.
5| כן הותר לו למכור במחיר יקר יותר, תוך רמיזה שייתכן שיקנה את החמץ בחזרה לאחר הפסח | וכן פסקו האחרונים, שאין לערב קמח קלוי במים או בתבשיל מחשש שיחמיץ |
|---|---|
| אם עושים הערמה כדי להימנע ממצווה - זוהי הערמה אסורה, אבל אם עושים הערמה כדי לברוח מאיסור - זו הערמה מותרת, מכיוון שהתורה רוצה שהאדם יברח מהאיסורים, ולעומת זאת, התורה לא רוצה שאדם ימנע מלקיים מצוות |
.