| במהלך השנים נעשו ניסיונות לשפר את תשתיותיו ואת מראהו של השוק, אולם רוב הסוחרים בשוק, שנמנו על האוכלוסייה החלשה של שכונות הנחלאות, לא שיתפו פעולה, והשוק נותר מוזנח ועלוב למראה | העירייה הזמינה את סוחרי שוק מחנה יהודה להעתיק את דוכניהם לבניין המרווח והממוזג, אך המיזם נכשל כאשר הן הסוחרים והן הקונים נותרו נאמנים לשוק המקורי |
|---|---|
| הסוחרים טענו כי זוהי חובתה של העירייה ולא שלהם, ובסופו של דבר הושגה פשרה: סוחרי השוק מסרו שטח של חנות אחת, והעירייה בנתה בו את השירותים הציבוריים, שהיו הראשונים בירושלים | עיריית ירושלים הבריטית קבעה כללים נוקשים לגבי השוק, ודרשה בין היתר בניית חזית אבן אחידה לכל החנויות; גודל אחיד של 16 לכל חנות; מיקום חלונות סימטרי; שערי ברזל מתקפלים ומרזבים זהים לכל החנויות; הגבלת מיקום הסחורה מחוץ לחנות בדוכן שלא יעלה על 40 ס"מ ועוד |
אנו מבקשים מאת ועד העיר ליהודי ירושלים לעשות את הצעדים הנחוצים לבטול העניין הנזכר, עד אשר תהיה אפשרות להסתדר באופן אחר.
| בצד חנויות הקבע המשיך השוק להתנהל כרגיל בדוכנים ובסככות רעועות, בהם הציעו את מרכולתם במחירים נמוכים בהרבה מאלה שבחנויות הבנויות | בית הספר , ששכן ממערב לשוק מעט דרומית לישיבת עץ חיים , החליט לקחת חלק ביוזמה הכלכלית, ובראשית הקים שורת חנויות לאורך גבול מגרש בית הספר ממערב, בהמשך לשורת החנויות של ישיבת עץ חיים |
|---|---|
| בחזית השוק הפונה לדרך יפו תכנן אשבי שדרת עצים שתפריד בין השוק לבין הרחוב | בצד אלה פועלות בסמיכות לשוק בעיקר ברחוב אגריפס מסעדות "מיתולוגיות" כמו 'עזורה', 'רחמו', 'סימה', 'מורדוך', 'מוריס' או 'סטקיית חצות', הנחשבת, לפי חלק מהדעות, לממציאת המאכל , ו'מנגן', שנסגרה לאחר פטירת בעל המסעדה |
בראשית שנות ה-2000 שונה שמו של רחוב האגס לרחוב אליהו יעקב בנאי, שהיה, כאמור, מחלוצי השוק ואחת הדמויות הבולטות בו.
13