| גדול היה ערכו שלדבר זה שהיה אחד מן הגורמים להישארות הזכר של ארץ ישראל בליבותיהם של בני הגולה בתור זכר חי וממושש בידים ולא בתור זכר בא מתוך ספרים | בבואו לכפר רכש משק שנעזב ע"י קודמו, בית קטן ומשק בתחילת פיתוחו, מוזנח מכל וכל, בכל אופן לא היה במשק זה משום עידוד רב וחבר חדש-ותיק זה, ניגש במרץ ורב יוזמה להקים משק ראוי לשמו, וראשית כל לקיים "כי תבואו אל הארץ ונטעתם", נטע עץ פרי למיניהם, גינת ורדים, בזה היה הראשון בכפר, הקים מכוורת דבורים שרק אחד הקדים בה אותו, הכניס למשקו בעלי חיים, עזים להספקת חלה, רכש לולים מדוגמא חדישה בעת ההיא, ואין בינו לשאר החברים במושב אלא גיל השנים ואישיותו הקורנת |
|---|---|
| וְאִם שְׁנֵיהֶם שָׁוִים לוֹ, יְבָרֵךְ תְּחִלָה עַל זֶה שֶׁהוּא מִמִּין שִׁבְעָה, אֲפִלּוּ הוּא חֵצִי | לפניכם מאגר היא סגולה לבריאות איתנה וגם הוקרה לבורא עולם על המזון ועל הבריאות מסוגלת לשמירה בדרך לפני שיוצאים מהבית קמת בבוקר — כל השאר בונוס! ואולם "ראש השנה לאילנות" לא היה ט"ו בשבט ולא היה יכול להיות בארצות הקרות |
לכל זמן ואירוע — לפניכם לקט.
| ענה החסיד ואמר, לא הלכתי לראות מעשים נפלאים, וחידושי תורה יש בכל בית מדרש, אבל הלכתי להסתכל כיצד לובש הצדיק פוזמקאותיו, וכיצד חובש הוא את אבנטו, מזה למדתי אורחות חיים | ספרים וחוברות רבות חוברו לצורך כך, וענינם הוא לברך על פירות העץ |
|---|---|
| לברך על נטיעת שורשים, ועל צמיחה מחודשת | נכנסנו למלון 'ירדן' ונשארנו שם ללון בעוד 25 גרוש א"י |
אמנם, הפריחה האמיתית קורית באביב, אך בט"ו בשבט מתחיל תהליך, ואכן, לא בכדי נכתב השיר "השקדיה פורחת.
| משום כך, אם היו לפניו תמרים ושאר פירות — מברך על התמרים ופוטר את השאר; לא היו לו תמרים אלא ענבים ושאר פירות — מברך על הענבים; וכן אם לא היו לו ענבים אלא תאנים ושאר פירות — מברך על התאנים; וכן הרימון — שהוא האחרון בשבח הארץ — קודם בברכה לכל שאר הפירות שלא נשתבחה בהם הארץ | אם כך, מדוע המציאות בפועל איננה גן עדן? ואנחנו ממש כמו הטבע עצמו, החזק והססגוני, דואגים להצמיח ענפים ולנטוע שורשים של אור צבעוני |
|---|---|
| ולחגוג את החיים זאת הסיבה הכי מופלאה שיש למסיבה | וליהנות מפירות ליבכם בחג הכי פורח, וטעים של השנה |
וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, " וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל".