| עיקרון זה משתלב עם תפישתם של חז"ל, באשר למידת ההזדהות שכל לומד תורה - לא רק מלמדה - צריך לה בעת לימודו, שהרי "הלומד על מנת שלא לעשות - נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו" | |
|---|---|
| הרמב"ם הלכות תלמוד תורה ד, א ובעקבותיו הטור יו"ר, סימן רמו קפ, ע"א והמחבר שו"ע יו"ד רמו, ח פוסקים: אין מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו | שוב אנו רואים שלדעת נחמה הסוגיה התאולוגית והמטפיזית כאן על אודות התגלות האל איננה מתאימה לקורא בעיונים |
יתרה מזאת, בעיון זה נחמה מוסיפה את פירושו של יעקב כחוליה אחרונה בשרשרת הפרשנות.
| על אף שעסקה במחקר ברמה אקדמית, נהגה להופיע רבות בציבור הרחב כמרצה עממית, וגם כפרופסור הייתה ידועה בפשטות הליכותיה ומכונה "נחמה" בפי תלמידיה, והעדיפה את התואר מורה על פני פרופסור "מורה", כך נכתב על מצבתה | כאן אצל יוסף אין בטחון שהוא מת, כאן הוא רק אבוד כי לא ידוע בידיעה ודאית מה היה לו |
|---|---|
| את מלאכת הפרשנות הוא רואה כמובנת מאליה, והוא מצפה שהיא תניב מסרים רלוונטיים לחייו הוא | ברק אותו שלטון מדומה הניתן בידו סנוור עיניו, ושכח את עבדותו, ושכח כי גר ונוכרי הוא ביניהם, ושכח את ניגודו התהומי של בן חורין אל בית העבדים, של בן יעקב אבינו נושא היעד האברהמי אל מצרים ותועבותיה, והתחיל להתקרב אליהם, אל אדוניו-מעבידיו |
עוד נראה לי חשוב להוסיף, כי הפרוש של נחמה בעניין ההדרגה שלפנינו מלמדת אותנו נוסף לפרוש המדויק של הפסוקים, שבני אדם בדרך כלל אינם נוטים להבין ולהכיר את מלא אשמתם בבת אחת.
22