| ברדיצ'בסקי ויעקב קלצקין", קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה, כרך א, תל אביב: גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ב 2002, עמ' 412—418 | בשובו ל נתקל ברדיצ'בסקי במציאות האכזרית של חיי היהודים ב, ובעקבות כך עוסקים רבים מסיפוריו בהתפוררות אורח החיים ה |
|---|---|
| בשנת 1900 נישא ברדיצ'בסקי בשלישית לרחל רמברג, בתם של , מו"ל עברי בוורשה, שותף בהוצאת "" ומחבר "מילון עברי", ואיגה ראמברג, עסקנית בוורשה ובתל אביב , שאותה הכיר ב | לאחר תקופה קצרה ב חזר ל, שם חי, רחוק ממרכזי הספרות היהודיים, עד יום מותו |
עוֹרְבָא פָּרַח הוא ביטוי שהמקבילה הנכונה שלו בלשון העממית של ימינו היא "ראה, ציפור! הוא תבע להרחיב את תחומיה של , ומשך אחריו תומכים צעירים רבים.
| עבודת הדוקטורט שלו עסקה בקשר בין ו | עם זאת הוא לא נטש דפים אלו של ובשנותיו האחרונות עסק בכינוס ומחקרי |
|---|---|
| כן חיבר מאמרים ומסות רבים, כשקובץ ההגיונות "חורב" הביטוי המובהק ביותר של השקפתו | רוב פרסומיו בתקופה זו היו מאמרים , וסגנונו רצוף הרגשנות הפך לסימן ההיכר שלו גם בכתיבתו המאוחרת |
הביטוי, שמקורו בארמית ותרגומו המילולי "ה התעופף" נלקח מ כאשר שאל את שאלה הלכתית קשה, השיב לו רב הונא: "עורבא פרח".
| הוא למד את תורתם של גדולי הפילוסופים ה כ ו, והושפע מהם עמוקות | ברדיצ'בסקי כתב בדרך כלל בעברית והיה קנאי לתרבות העברית ועצמאותה, מבלי להתבטל בפני תרבות הגוים, גם אם הטיף לפתיחת עולמם של הצעירים בפני התרבות האירופית |
|---|---|
| בשנת נודע לברדיצ'בסקי על הירצחם של אביו, אחיו ובני עיירת הולדתו ב שנערך במקום, והוא חש שמתפקידו להנציח עולם הולך ונעלם | נראה שהביקור שערך עם אשתו החדשה בדובובה, עיירת הולדתו, בשנת 1902, עורר בו את ההתקרבות המחודשת לשפת ילדותו, כפי שהוא עצמו מעיד |
ואילו מתחת לפני השטח של העיירה הענייה והמנוונת רוחשים הרגשות ו, החטאים והאיסורים החברתיים, בדרך שלא נמצאה עד עתה בספרות העברית.
13