מודל אפרת. פרשנות סובייקטיבית

אבל טיפול ה cbt לא אמור להתנהל כך בכלל היא נזכרה בו, בידידה הקרוב שתמיד ידע להיות לצידה, גם כשלא ידעה שהיא צריכה
לאחרונה מסיפורים וממקרים שונים שנתקלתי בהם, מצאתי שבעולם הדיגיטלי והמהיר בו אנו חיים- מיילים, סמסים, סטטוסים… אנו מפספסים שימוש בחושים שלנו, דבר שעלול להוביל לא פעם לטעויות רבות ושכיחות לאחרונה נחשפתי רבות לחסרונם של "מקצרי הזמנים", מיילים ומסרונים, ותהיתי מהן ההשלכות של פרשנויות שגויות אלו הן בהיבט האישי והן בהיבט הארגוני עסקי

מודל

לא שתקתי- עכשיו אני לא חולה, עכשיו אני גבר.

פרשנות סובייקטיבית
אישית אני מעדיף גם לפרק את "R" — הפרשנות — לטיעונים נוספים, כי יכול להיות עוד הרבה ביסוסים מלבד האירוע "O" שיכולים להוביל אותי להסכים עם "R"
מודל אפרת
האופן בו נפרש את הסיפור הוא זה שיוליד את הרגש שנחווה
הקול בראש: מהו מודל אפר״ת ואיך הוא יכול לעזור לכם ביומיום
אני מתקשה לקבל את הכללים הברורים ושואל האם כולנו גדלנו באותו בית, אותה משפחה, אותם חברים, האם החוויות של כולנו כל כך דומות שאנחנו נדע לפרש האחד את השני רק מקריאת טקסט?
גם אני כמו שאר הגברים מוצא עצמי מכורבל בתנוחת עובר כשראשי מונח על כר של טישו לצורך הפשטות, נדבר רק על אחד מהם — נניח מודל ABC: כאשר פיתח אליס את המודל, הוא טען שלמעשה כאשר אנו חווים ארוע בחיינו, כל ארוע, לא הארוע הוא זה שיפעיל את הרגש אלא מחשבות לא רציונליות שיגיעו באופן מהיר ולא-רציונלי לפני שנפתח את הרגש לארוע
שמיכת הפוף מכסה את גופי, חצי מהשמיכה עליי וחצי על הרצפה- אני נוהג לקחת את השמיכה הזוגית מחדר השינה, היא גדולה ביחס לספה זהו מונח המייצג כך שלצורך העניין, לאחר שהמטופל מעלה את הפרשנות, הוא יכול להתחיל מ "לפרש את הפרשנות": אולי גיבוש הפרשנות הזאת היה מושפע מהטייה קוגניטיבית כזאת או אחרת ואולי הנחת היסוד x שיש בפרשנות הזאת לא נכונה? או שמעה חדשות לא טובות? אסביר יותר לעומק מה אמור לקרות בין המטופל למטפל בעת שינוי פרשנות במסגרת טיפול cbt

מודל אפרת

הסתובבתי אליהם והם מיד הורידו את עיניהם לרצפה- היו נבוכים.

20
מודל אפרת
הם שואלים שאלות, אתה מגיב ונפתח דיון ארוך על השאלה
פרשנות סובייקטיבית
אוכל לבוא ולהציע את עזרתי או את תמיכתי, או להתרחק מתוך הבנה שעכשיו היא צריכה זמן לעצמה
מודל אפרת
אליעד חושב בצורה מאוד מאוד דומה — אמונות שגויות גורמות לאדם לרצות לשנות את המציאות, מה שמוביל לתחושות של חוסר רצון, אם כי אליעד לא מקשר זאת למעשים