אני יודעת שהודו היא לא בדיוק מקו ספציפי, היא ארץ, אבל היו שם כ"כ הרבה מקומות שכל אחד מהם נחקק לי עמוק בתודעה, עמוק בלב, שאני לא יודעת באמת איך לתאר רק אחד מהם | אך כשכן טרחתי להגיע למכלאת אורט, בקלילות הייתי זונחת את השיעורים המשמימים לטובת קריאת ספרים וקריעת עלים במיני-חורשה שבין שדות הקיבוץ |
---|---|
אני בטוח שהרשימה עדיין קיימת, ומשתנה כל הזמן | המצוק מעל החוף הנפרד היה מקום שהייתי עוברת בו עם האוטו כמעט כל בוקר להגיד לים בוקר טוב, לתת לריח של הים להזכיר לי שהחיים הם פלא אחרי הכל |
שכחתי שק שינה ככה זה שאתה מרגיש באוהל כמו בבית בבוקר סיפרתי לחבר'ה על החוויה המרעננת של הלילה שעבר, כשאחד מהם איש יקר ואחלה גבר אומר לי: "מה את סתומה? אז יש עוד משהו אחרי זה וכמה שהמקום הזה רחוק מכל מקום ככה הוא קסום.
15הו כן, בא לי על הפסטיבל הזה | ואז הגוף מסמן לי שהוא כבר לא יכול להכיל את זה, האנרגיות חייבות להשתחרר… ואז ההתפרצות |
---|---|
אלוהים, כמה שצל זה חשוב בפסטיבל | נדב דגון קיבל אותי בזרועות פתוחות באותו זמן שהקים את טרייביט- כיום הוא מנהיג 2013 |