| בין שיריו היו כאלה שהתייחסו לחיי היום יום ולאירועים שהסעירו את המדינה: כתב שיר על "השוק השחור" בימי המצוקה הכלכלית שליוותה את תקופת מלחמת העולם השנייה, שיר לכבוד חזרתו מגלות של ה 1955 - "אלף הניה והניה, כולו לסלמה סידנא מוחמד אל כמיס סולטאן אל מגריב" "הללו ושבחו" ושיר קינה אחרי רעידת האדמה ב בשנת | בשנת הוזמן למרוקו כדי להשתתף בתוכנית "שאדה אל אלחאן" בערוץ הטלוויזיה 2M לצידם של סי אחמד פירו וחייאת בוכריס |
|---|---|
| מצעירותו שר על אהבות, געגועים ופרידות וקיבל את הכינוי "זמר הרגשות" בשל הכנות והיופי שבהם התאפיינה שירתו | מעריצים רצו לבנות לו אתר אינטרנט, אפילו לזה הוא לא הסכים |
אלמעלם יעקב אשקלון 23:27, 10 ביולי 2012 IDT.
| לימים הקליט שירים נוספים בסגנון השעבי, ונחשב פה בארץ למוביל בסגנון זה | בין השנים — התגורר ופעל בישראל |
|---|---|
| נפוצו שמועות על רומן בין המוזיקאי ובין אשה ממשפחת המלך | הוא פחות ידוע מאמנים מזה"תיים אחרים כמו פאריד אל אטרש ואום כולתום מהסיבה שהוא ברח מפרסום - הוא חי בצרפת וכל פעם שהוא הגיע להצלחה משמעותית שם הוא ברח - פעם היגר למרוקו שם הוא חי ופעל שנים רבות ויש שחושבים בטעות שהוא מרוקאי , פעם הוא הוזמן להופיע באולם בפריז בו מופיעות בד"כ כל הדיוות, הפך לכוכב בין לילה והתקשורת צבאה על דלתו אז הוא ברח והסתגר בביתו בקאן שנים, אח"כ הוא חזר והתחיל קריירה שניה, שוב הצליח ושוב ברח והתבודד בביתו בקאן בין אוסף העתיקות ויצירות האמנות האהובות עליו, הפעם עד מותו כמעט באנונימיות |
| מגיל 7 הראה כישורים מוזיקליים בולטים ובנה לעצמו | בין השנים — הלחין בעצמו מוזיקה עירונית פופולרית מושפעת מסויטות ה" של מוזיקת גארנטי הערבית-אנדלוסית, מה, המלהון וה |
|---|---|
| בשנת 1996 חזר לגור בקנדה | עם להיטיו המפורסמים נמנים: "אי אי לוכאן כאנו אנדי לי מליאנין" "אילו היו לי מיליונים" , כפתנך מחלול יא לאלא "החלוק שלך פתוח, גברת" עומרי מא ננסאךּ יא מאמא לא אשכח אותך לעולם, אמא, שיר געגועים שהפך מאוד פופולרי בין העולים ממרוקו לישראל בשנות ה-50, תורגם לעברית והתפרסם ב כאשר הוצמדו לו מילים חדשות בשם "בזוכרי ימים ימימה" אל קאווי, מאל חביבי מאלו |
שם פתח בקריירה של חזן ופייטן במשך שש-עשרה שנה בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי במונטריאול, מבלי להזניח לחלוטין את זמירת המוזיקה הפופולרית לרגל קונצרטים בפני הקהל הרחב בקנדה, במרוקו, בצרפת ובישראל.
23