נתמלא זקנו - כבוד ציבור או כבוד שמים? העתקתי מילה במילה את התשובה הנפלאה שענו בבית ההוראה המרכזי לדיינות דין ודפח"ח וזה לשון התשובה: הנה, לראש השנה ויום הכיפורים צריך להיות השליח ציבור ריקן מעבירות, ואשה כזו חייב הבעל לגרשה, כמבואר בשו״ע אהע״ז סי׳ קטו סעי' ד וכן הוא בגמרא גיטין צ ע"א , ואם כן כשדר עמה חשיב דאינו מנוקה מעון, ואינו יכול לשמש כש"ץ | ולא פחות חשוב, זהירות בדרכים כי מאחורי כל סיבוב, אנחנו תמיד עם חיבוק מחכים |
---|---|
דהיינו, לא צריך שיחטיא בעוון גדול וחמור כמו ירבעם בן נבט, אלא גם אם החטיא בדבר קל, נמנה כאחד ממחטיאי הרבים | ובהל' כ"א כתב, וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים, שאלו גורמין גדולים הם, והם מעלות של עריות |
מי שמחטיא בעבירה כ"כ גדולה, הרי לפי הרמב"ם אפילו על נגיעה בדרך חיבה חייבים מלקות, ודאי שאדם כזה נחשב בכלל מחטיאי הרבים, ופסול לעדות.
30וכל מה שאמרנו הוא רק אם לא חזר בתשובה וממשיך במעשיו הרעים אולם, אם חזר בתשובה ועזב את דרכו הרעה, ראוי למנותו שאין לך דבר שעובד בפני התשובה | |
---|---|
הרמב"ם בסוף הלכות איסורי ביאה פכ"ב ה"כ כותב, דברנו על זה בעבר, לפיכך ראוי לו לאדם לכוף את יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתרה ובמחשבה טהורה ובדעת נכונה כדי להנצל מהם | ובהגהות מיימוני אישות כד יא מבואר, דהדר עם אשה ההולכת בגילוי שיער מקרי ״רשע״ |
.