| הדא דתימר באילין דלית אורחתהון מתחמיא ביממא ברם באילין דאורחהון מתחמיא ביממא לא משערין בהון | באופן כללי, התלמוד הירושלמי הוא כ-40% מגודלו של הבבלי, לפי כמות המילים |
|---|---|
| סוג נוסף של טעויות הוא "שגו הרבה במקום שיש פלוגתא בין שני אנשים או אמוראים והחליפו האומרים" | בתקופת הראשונים נתרבה השימוש בירושלמי, אך הוא לא היה מצוי אצלם והרבה פעמים ציטטו מאחרים |
| כששאל את אחיו הר"ש משאנץ לפרש לו עניין מהירושלמי השיב לו "מה לך אצל הירושלמי ושלי הוא" , ובפירושיו לסדר זרעים מביא דברי הירושלמי באופן קבוע ומפרשם | לעיני הראשונים היו כתבי יד שונים של הירושלמי שאינם בידינו |
|---|---|
| שאלת ירושלמי על סדר קדשים היוותה בסיס לזיוף מפורסם שפורסם בתחילת המאה ה-20 | המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום |
אמר רבי יהושע בן לוי: אנא מן יומוי לא איסתכלית בספרא דאגדתא אלא חד זמן אסתכלית, אשכחית כתוב בה: מאה ושבעים וחמש פרשיות שכתוב בתורה: דבר, אמירה, ציווי, כנגד שנותיו של אבינו אברהם, דכתיב תהלים סח, יט "לקחת מתנות באדם" וכתיב יהושע יד, טו "האדם הגדול בענקים".
13| התלמוד הירושלמי בנוי "שמועות" כניסוחו של , ולא "סוגיות", כמו בבבלי | גם גאוני בבל אינם מזכירים אותו |
|---|---|
| העובדה שהירושלמי היה נדיר יחסית הקשתה בעבר על זיהויים של הזיופים | הרבה פעמים כשהעתיקו את ה למקום השני, לא דקדקו בדבר וצרפו גם דברים שאינם קשורים כלל למקום השני |