איגרת הרמבם. אנציקלופדיה יהודית דעת

ואם בכבוד, הלא לאלוקים הוא, שנאמר: והעושר והכבוד מלפניך, ואיך מתפאר בכבוד קונו? ועם כל זה לא נוכל להנצל מרב רעתם ופחזותם בכל זמן וכל זמן שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה כמו שאמד דוד המלך עליו השלום תהלים ק"כ ז' "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" כל שכן אם נעורר עלינו ונקרא במלכות בדברים בטלים ושקר הלא נסכן בנפשותינו ונבא לידי מיתה ויש עליכם לדעת כי בתחלת מלכות ישמעאל עמד איש בעבר הנהר ואמר שהוא משיח ויצא בכלל עשרת אלפים מישראל והיה האות שלו שלן מצורע והשכים בריא ולא נשלם עסקו ולא עמדה עצתו וחזר ונשאר ישראל אחריו בערי אספיהן בעצם הגלות והתחדשו עליהם בגללו צרות וכמו כן עמד איש אחד במערב במדינת פאס היום ארבעים ושמנה שנה ואמר שהוא מבשר ושלוחו של משיח ואמר שבאותה שנה יגלה ולא יצא דברו לאור והתחדשו לישראל בגללו צרות והודיעני הדבר הזה מי שהיה מצוי בכל וקודם זה כמו עשר שנים עמד בארצות ספרד במדינות קרטבה איש אחד ואמר שהוא משיח וכמעט קט היתה כליה על שנאיהם של ישראל בגללו וקודם זה כמו שלשים שנה עמד אחד בצרפת ואמר שהוא משיח ועשה אותות לפי סברתם והרגוהו הצרפתים והרגו עמו כלל מקהילות הקודש אף שבתחילה קמו עליו עוררים מבני דורו, בעיקר בשל העובדה שלא כתב את מקורותיו לספרו כנוהג המקובל, הפך ספר זה להיות עמוד השדרה של ההלכה היהודית לדורותיה, ונלמד בכל תפוצות ישראל
במכתב שמיען לתלמידו החביב , שלמענו חיבר את , כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות" הסודיות מובטחת מאחר ואף אדם לא רואה או מקבל את הפרטים האישיים והבקשה אינה נשמרת בשום מקום לאחר שליחתה

איגרת

בתגובה כתב תלמידו הקרוב של הרמב"ם שישב באותה עת בבגדד, איגרת כנגד רבי שמואל בן עלי , וכן ניהל תכתובת עם הרמב"ם בעניין.

אגרת
וְאַתָּה הִסְתַּכֵּל תִּקּוּן הַמָּשָׁל הַזֶּה וּפְלִיאָתוֹ
איגרות
הנימוק האחרון לצורך בתיווך בין המחבר לקורא הנו אי-תקינות הכתוב בספר המפורש
אגרות
וְעַתָּה בְּנִי דַע וּרְאֵה, כִּי הַמִּתְגָּאֶה בְלִבּוֹ עַל הַבְּרִיוֹת, מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, כִּי מִתְפָּאֵר הוּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת שָׁמַיִם, שֶׁנֶאֱמַר השם מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ וגו'
בתשובות הריב"ש אנו מוצאים על אודותיו: "היה סיני ועוקר הרים, וכל דבריו כגחלי אש מטבע הדברים, שמות האיגרות הללו לא ניתנו להן על ידי כותבן אלא הוענקו להן על ידי , ו מאוחרים יותר
ומסיבה זו נלחמו בנו העמים ורצו להשמידנו: עמלק וסיסרא וסנחריב ונבוכדנצר וטיטוס ואדריונוס הרי התורה היא אחת, אז למה יש זרמים שונים- חסידים, ליטאים, ש"ס, חב"ד, ברסלב, מזרחי

איגרות

הפרשן אמור אם כן להבין יותר מן הקורא המצוי את הטקסט המתפרש, וגם להצליח יותר מן המחבר להבהיר את כוונת המחבר.

2
תפילת לפרנסה
שכן כתוב תהלים מ"ד כ"ג "כי עליך הורגנו כל היום"
אגרות קודש
לעומת זאת דת ישראל דומה ל"אדם חי"
איגרות
בְּכָל דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּבְכָל עֵת, חֲשֹׁב בְּלִבְּךָ כְּאִלּוּ אַתָּה עוֹמֵד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּשְׁכִינָתוֹ עָלֶיךָ, כִּי כְּבוֹדוֹ מָלֵא הָעוֹלָם
כפי שקבע ב"" , שהחולה בנפשו שתכונותיו נוטות אל הקיצוניות, צריך להתייעץ עם החכם - רופא הנפש, שיעזור לו לאבחן את מצבו וייעץ לו כיצד לאזן את תכונותיו ולהגיע ל, באמצעות עשייה מתמדת והפוכה לתכונה הקיצונית הקיימת בו - שיטה הבנויה על דברי פילוסופים כדברי בספר , ועל דברי , כפי שהרמב"ם מעיר בעצמו בהקדמתו ל למרות הערצתו לרבותיו לא נמנע לימים מלחלוק עליהם בהלכה אף בחריפות
בתנאי שעושים קישור לאתר הזה- מהיכן שאתה מעתיק את המאמר הזה לעיתים רחוקות ישנן סתירות בין פסק ההלכה שפסק הרמב"ם בפירוש המשנה, לבין פסק ההלכה שפסק בספר "משנה תורה"

אנציקלופדיה יהודית דעת

בספר זה הוא מטיף לרפואה מונעת ולתפיסה.

1
אגרת תימן
הצמאון של הרמב"ם לחכמה יצר חברות בינו לבין בנו של ה , חכם מוסלמי, והם למדו יחד , ו
אגרת הרמב``ן לקריאה
הוא הזדהה על יהודי תימן ומייד כתב שהוא מכיר היטב את התופעה, גם הוא נוכח בה בטרם יצא מפאס במרוקו למצרים
איגרת תימן
ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה