מכסים במים ומרתיחים עד אשר רך | את הבטטות והגזרים אפיתי בתנור עם שמן זית |
---|---|
בעבר הכנתי מרקים בהם אפיתי את הבטטות ואז טחנתי עם מים, הפעם לא התחשק לי לאפות אז פשוט טיגנתי קוביות בטטה במחבת עם קצת שמן — נתתי לבטטות להזהיב יפה, חלק אפילו קצת נשרפו והטעם השחום והמקורמל הזה שדרג בכמה רמות את המרק אחותי השנייה שטעמה אותו, טל, ציינה אפילו שיש לו טעם בשרי | אני לא מכסה אותם במים מכיוון שאני לא רוצה שהמרק יצא יותר מדי נוזלי |
יש לי כבר ובכל זאת המרק הזה קצת שונה וכל כך טעים עפנוווו עליו אז יאללה יש שני מרקים כתומים בבלוג, כדי שיהיה על מה להתלבט! ככל שתשימו יותר שמן, כך המרקם הסופי של המרק יהיה יותר חלק וקטיפתי.
19אל תחסכו בו ואל תהיו מאלה שנזכרים ב"סכנת המלח" דווקא במתכון שבו הוא מתפזר על 3 ליטר של נוזלים ועוד מוצקים | מזה כמה זמן שאני מנסה מתכונים שונים למרק כתום וזה ביי פאר הכי טוב שהכנתי תודה תודה תודה! אז הנה הסוד ליתר דיוק, שני הסודות |
---|---|
מלח הוא הכרחי לחידוד טעמי המרק | את הירקות מעבירים למעבד מזון או טוחנים עם מוט ידני - טוחנים את הירקות היטב עד לקבלת מחית כתומה, חלקה ובלי גושים |
אם אין, כדאי להתחיל באידוי של ירקות שורש — בצל, גזר וסלרי — שיעניקו לנוזלי המרק טעמים וארומה.
3מוסיפים לסיר את הסלרי ומטגנים במשך נוספות | את הכל בישלתי יחד חצי שעה לפני שטחנתי היטב |
---|---|
גרגירי חומוס מעבים את מרקמו של המרק ומוסיפים לו "גוף", כן, גם בלי להשתמש בחשודים המיידיים כמו חלב קוקוס או שמנת | מערבבים ומטגנים למשך מוסיפים לסיר 5 כוסות מים, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים למשך 50 דקות, עד לריכוך הירקות |