| במקרה שיש ברית מילה בי"ז בתמוז נדחה, יש דעות שונות האם בעלי הברית חייבים לצום או שמותר להם לאכול | בתלמוד הירושלמי התלבטו לגבי זמן המעשה על פי הגרסה במשנה — לפי הגרסה והעמיד זהו מעשה של אותו אפוסטמוס, ולפי הגרסה והועמד מדובר על הפסל שהעמיד מנשה מלך יהודה |
|---|---|
| ברם, בימינו נוהגים לסדר קידושין ונישואין בבת אחת בשעת החופה | וזה נוסח ההכרזה: "אחינו בית ישראל שמעו צום הרביעי יהיה ביום… יהפכהו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שנאמר: "כה אמר ה' צבא-ות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו"" |
הרב דב ליאור הסתמך על תשובת הרב משה פיינשטיין וכתב שאפשר להקל לערוך חתונה בליל י"ז בתמוז.
| מועד התענית בזמן שבין חורבן הבית הראשון לבניין הבית השני חלה התענית ביום ט' בתמוז | אהרון דחה אותם ליום המחרת, וביום יז בתמוז עשו את עגל הזהב ובאותו יום, י"ז בתמוז, ירד משה מהר סיני ושיבר את לוחות הברית |
|---|---|
| י"ז בתמוז בהלכות רבות זהה לשאר הצומות הקלים - | תענית זו מציינת את היום שבו הובקעה חומת ירושלים כמה שבועות לפני חורבן בית המקדש השני |
| לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי נטען כי גם בזמן חורבן בית ראשון נפרצו חומות העיר בי"ז בתמוז, אך ירמיהו טעה בתאריך בגלל בלבול מניין הימים בימי המצור | ביטול קורבן התמיד בכל יום ויום היו מקריבים בבית המקדש את קורבן התמיד: שני כבשים, אחד בבוקר ואחד בערב |
|---|---|
| לפנים בישראל, כשעמד איש לישא אשה, היה מקדשה תחילה בפני עדים, באחת מן הדרכים שהאשה נקנית בהן, ועושה אותה ארוסתו, ומשאירה בבית אביה, וכשהגיע זמן הנישואין היה כונסה לחופה ומביאה כאשתו לביתו | על פי המקרא, לפני חורבן בית המקדש הראשון נבקעה חומת ירושלים בתשעה לחודש תמוז, אך בתלמוד הירושלמי כתוב שגם בבית ראשון נפרצו החומות בי"ז בתמוז ובגלל המצב הקשה התבלבלו בספירה |
לפי אחת מהן הכוונה לאנטיוכוס אפיפנס, מימי החשמונאים, כמתואר בספר החשמונאים: "וספרי התורה אשר מצאו קרעו וישרפו באש", אלא שהשם אפיפנס השתבש לאפוסטמוס.
5