האונס בשמרת. פרשת האונס בשמרת

לא היה בו את אמירת ה'לא' תוך כדי יחסי המין נער אחר ניצל את הערצתה אליו כדי לשכנע אותה לנסוע איתו לשדות, שם הוא השאיר אותה ברכב עם שניים מחבריו
בדרך כל זה אכן מצליח היו מקרים שבהם אנסו אותה יותר מנער אחד, באותו הזמן

לאן נעלם פסק הדין שזיכה את הנאשמים באונס בשמרת?

תגובת דוברת מערכת בתי המשפט: "פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה - פרשת האונס בשמרת, ניתן בשנת 1992, ובשנת 1993 ניתן באותו עניין פסק הדין בערעור שהוגש לבית המשפט העליון.

פרשיות מתוקשרות: שי גבאי על האונס בקיבוץ שמרת
עם זה, חלק מהילדים הוא מטרה ללעג יותר מאשר האחרים
הטרדה מינית ואונס
בפסק הדין נאמר כי חובה על ה לחפש ולוודא את הסכמתה המפורשת של ה לפני מגע מיני איתה
לאן נעלם פסק הדין שזיכה את הנאשמים באונס בשמרת?
העליון עשה את התיקון הגדול ואני יכול לצטט רק מאמירות של העליון"
הנשיא שמגר כתב: "גופה של אישה הוא שלה, ואין היא הופכת חופשית לכל בשל כך שהיא מקיימת יחסים עם זה או עם אחר…זכותה היא לברור לעצמה בן זוג ולהחליט בעצמה למה היא מסכימה ולמה —לא הקוו האדום, שמבדיל בין מותר לאסור, לא היה אצלם
הרצון לחזר אחרי אישה כדי לזכות בחסדיה, בין אם כבר זיכתה בהם מאן דהוא אחר ובין אם לאו, הוא לגיטימי, אך כך גם הזכות שלה לברור לעצמה בן-זוג ולהחליט בעצמה מהו שהיא מסכימה לו ומה לא במאי 1970 נתמנה לעוזר לענייני השטחים של השר שהיה ממונה על השטחים המוחזקים, תפקיד בו עסק בפיתוח תשתיות ועידוד הכלכלה בשטחים

החוט המקשר בין פרשת ירין שרף לפרשת אונס חמורה מהעבר

וגם: באותו זמן, הקיבוץ לא רצה "לכבס את הכביסה המלוכלכת" שלו בפומבי.

22
נחשף לראשונה אחרי שנים: פסק הדין בפרשת האונס בשמרת
בני הקיבוץ המעורבים בפרשה הורחקו מן הקיבוץ לתקופה מסויימת בהחלטת חברי הקיבוץ, ואחד מהם הורחק לתמיד
אונס בשמרת
השופט חשין הסביר וקבע כי רק כאשר האישה הסכימה, בין אם בדרך הסכמה המקובלת על בני אדם, ובין אם בהסכמה המקובלת על הגבר והאישה המסוימים, רק אז יחסי המין קוימו בהסכמת האישה
לאן נעלם פסק הדין שזיכה את הנאשמים באונס בשמרת?
לגבי המורשע הרביעי ראו פסקה 42 - "כן הכיר את אריק חזון מיבנה המשיב הרביעי שביקר גם הוא בקיבוץ וראה מידי פעם את אלי ונדב ואת שלום גרנר הנאשם השביעי בערכאה הראשונה, שזוכה שם בדינו ולא הוגש ערעור בעניינו " גם מבין ארבעת המעורבים שזוכו במחוזי והמדינה לא ערערה על זיכויים, לפחות שניים לא היו חברי הקיבוץ