| אמר ליה: לא הן ולא שכרן | |
|---|---|
| יִזְכְּרוּ, וְיָשֻׁבוּ אֶל יְהוָה כָּל אַפְסֵי אָרֶץ; וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ, כָּל מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם |
וְכָל צִדְקוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָֹה הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ יִזָּכְרוּ לִפְנֵי כִסֵּא רַחֲמֶיךָ לְהַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדוֹ, וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אוֹיְבָיו, ה' יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּיהוּ לְאוֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם.
15| אלא מכל טורח שטרח בו ומכל עמל שעמל בו לא העלוהו למוטב אלא יסורין, שנאמר: "וידבר ה' אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו | פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם; אַרְיֵה, טֹרֵף וְשֹׁאֵג |
|---|---|
| ויבקש בקשתו לפני ה' ויזכיר זכות מרדכי ואסתר | רבי פנחס בר חמא דורש את הפסוק מספר משלי טז, יד |
המשנה ברורה פוסק שם ס"ק ז : "ברוך רופא חולים — וצריך לומר בשם ומלכות, אבל לא ראיתי שנוהגין כן".
5| וראו בפירושו של רש"י שם, ד"ה 'מקובלני מבית אבי אבא' : "דוד שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו בסוף ספר שמואל, ולא מנע עצמו מן הרחמים" | כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים: עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי וְרַגְלָי |
|---|---|
| אנו בטוחים שהמילים הנהדרות האלה יעלו על שפתי החברה החולה בקורונה חיוך, אנו בטוחים שהברכה תעודד את החברה |